♦ אבא – אב, האב; אבי (ככינוי של ילד לאביו).
♦ אגרא – שכר, רווח.
┘ לפום צערא אגרא – השכר הוא בהתאם למאמץ.
♦ ²אדווה (אדוותא דימא) – קצף הים. בסורית: דועתא דימא; דוע - להזיע [הקצף שעל פני הגלים].
♦ אדיש – אדם שלא נוגע לו מה שקורה סביבו; שאין לו העדפה בין אפשרויות שונות.
♦ אדרבא (הא דרבא) – גדולה מזו [להפך, מסתבר לומר בדיוק הפך הדברים].
┘ אדרבא ואדרבא – כך אפילו עדיף; זאת האפשרות הטובה יותר.
♦ אורחא – דרך, הדרך.
┘ אגב אורחא – בדרך אגב.
♦ אוריין – תורה, לימוד.
┘ בר אוריין – בן תורה, תלמיד תורה.
♦ אורייתא – תורה, התורה.
┘ אורייתא קדישתא – התורה הקדושה.
┘ דאורייתא – מן התורה [מצווה שמקורה בתורה, בניגוד למצווה דרבנן שנקבעה על ידי החכמים].
♦ ²אזל – הלך, עזב.
┘ ואידך - זיל גמור – מכאן - לך ולמד את הנושא בעצמך.
♦ ³אי (קיצור של אין) – אם (מילת תנאי).
♦ אי – הרי [צורה משנית של "הֵי"].
┘ אי לכך (צורה משנית של: הֵי לכך; הִלְכָּךְ) – הרי לכך [לפיכך, לכן].
♦ איגרא – גג.
┘ מאיגרא רמא לבירא עמיקתא – משל לנפילה משיא ההצלחה אל שפל המדרגה.
♦ אידך – אחר, ההוא.
┘ ואידך – והאחר [מה אומר על זה האחר, בעל הדעה המנוגדת?].
┘ מאידך (קיצור של 'מאידך גיסא') – מצד שני.
┘ ואידך - זיל גמור – מכאן - לך ולמד את הנושא בעצמך.
♦ איטלולא – ליצנות.
┘ חוכא ואיטלולא – צחוק וצהלה, צחוק ולעג.
♦ איכא – יש.
♦ ²אין – כן.
┘ אין הכי נמי – באמת כך הוא כפי שאמרת.
♦ אינהו – הם.
♦ אינש – איש, אדם.
┘ דאמרי אנשי – כפי שאומרים האנשים.
♦ איפכא מסתברא – ההפך מסתבר [תמיהה על דברים כאשר נראה שהיפוכם יותר הגיוני].
♦ אית – יש.
♦ אלונקה (אֲלוּנְקֵי) – הלחם של על+ענקא: על הצוואר [מנשא שטוח נייד בעל ידיות בצדדים המשמש להובלת חולים ופצועים].
♦ אליבא ד.. – לפי, לשיטת.
♦ ²אלים – חזק פיזית, נחוש בדעתו.
┘ כל דאלים גבר – כל מי שחזק גובר (על האחרים).
♦ אמא – אם, האם; אמי (ככינוי של ילד לאימו).
♦ אמתלה – תואנה, תרוץ שנוח להשתמש בו כדי להצדיק מעשה או התחמקות ממעשה.
♦ ²אנא – אני.
♦ אנן – אנחנו.
♦ אנפין (רבים של אַנְפָּא או אַפָּא) – אף [פנים; מראה חיצוני, חזית].
♦ אסותא – רפואה, מרפא.
♦ אסקופה – סף, מפתן; מדרגה שבפתח הבית.
┘ אסקופה נדרסת – משל לאדם מושפל וכנוע. מילולית: סף הבית שהכל דורכים עליו.
┘ אסקופית – שטיח קטן בפתח הבית המשמש לניקוי סוליות הנעליים.              
♦ אקדמות מילין – הקדמת מילים [מבוא, דברי פתיחה].
♦ ארכובה (אַרְכּוּבָה) – הברך וחלקי הרגל הצמודים אליה [זרוע או ידית הבנויה בזוית של 90° ומיועדת לסיבוב].
♦ ארעא – ארץ.
┘ עפרא דארעא – עפר הארץ [כינוי לדבר חסר ערך].
┘ סדנא דארעא חד הוא – לכל העולם יש בסיס משותף, התנהגות בני האדם דומה בכל מקום.
♦ אשתקד (הלחם של שתא + קדמייתא) – שנה קודמת [השנה שעברה].
┘ שלג דאשתקד – משל לדבר חסר חשיבות; דבר שכבר אינו רלוונטי.
♦ אתא – בא (כמו אתא בוקר וגם לילה - ישעיה כא יב).
♦ אתר – מקום.
┘ אתרא קדישא – מקום קדוש [שמו של ארגון חרדי השומר על החופרים במקומות קבורה].
┘ לאלתר – שיבוש של "על אתר" [במקום, מייד].
♦ אתרא – מקום.
┘ אתרא קדישא – מקום קדוש [שמו של ארגון חרדי השומר על החופרים במקומות קבורה].
┘ מרא דאתרא – בעל המקום [כינוי לרב העיר או היישוב].