השפה העברית
מילון ארמי-עברי
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2010
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא

מילים באות א' מילים באות ב' מילים באות ג' מילים באות ד' מילים באות ה' מילים באות ו' מילים באות ז' מילים באות ח' מילים באות ט' מילים באות י' מילים באות כ' מילים באות ל' מילים באות מ' מילים באות נ' מילים באות ס' מילים באות ע' מילים באות פ' מילים באות צ' מילים באות ק' מילים באות ר' מילים באות ש' מילים באות ת'

סבא – זקן [האב של האב או של האם].
סבא רבא – סב גדול [האב של הסבא או של הסבתא].
סבר – חשב.
סברא – הבנת ההלכה וטעמה (בניגוד לקבלת מסורת בלבד, 'גמרא')
סברא² – דבר שההגיון מחייבו, אף שאין לו סימוכין במקורות.
סבתא – זקנה [האם של האב או של האם].
סבתא רבתא – סבתא גדולה [האם של הסבא או של הסבתא].
סגד – השתחווה לאל, השתטח על הארץ כשפניו כלפי מטה.
סגי – גדול, רב (בשתי המשמעויות: הרבה ומספיק).
סגי ליה – מספיק לו, די לו.
סגי נהור – עיוור (צורת ביטוי מרומזת; מילולית: רוב אור).
סגי² – (פ') הולך.
סדן – חומר קשה שעליו עובדים בעלי מלאכה שונים (קדר, נפח וכו'). בהשאלה: בסיס.
סדנה² – מוסד קטן ובו מייצרים בעבודת יד מוצרים או חפצי אומנות.
סהדא – עֵד (בערבית: שהיד).
סוגיה – הלכה [הלכה; נושא הלכתי שנידון בתלמוד].
סומק – גוון אדום, אדמדם [אודם; צבע איפור אדום ללחיים].
סיטרא – צד, קצה.
סיטרא אחרא – הצד האחר [השטן, יצר הרע. בקבלה: הצד המנוגד לקדושה, לאלוהות].
סייף – חרב.
סייפא – לוחם, נושא חרב.
ספרא וסייפא – סופר ולוחם [איש ספר ולוחם].
סיעתא – טיעון מסייע, מקור התומך בטענה [עזרה, סיוע].
סיפא – סוף [בתלמוד: כינוי לחלקה האחרון של משנה או של ברייתא].
סך – סכום; מספר כולל.
סך הכל – הסכום הכולל. התוצאה הסופית של החשבון.
סכום – תוצאת החיבור של כמה מספרים, בפרט: חיבור של כמה מחירים.
סמוי – נסתר, שאינו נראה.
נוסע סמוי – אדם המצטרף לנסיעה מבלי שידעו עליו ומבלי שייראה.
סני – שנוא.
סנסן – אחד מהגבעולים הנושאים את פירות התמר.
ספרא – סופר.
ספרא וסייפא – סופר ולוחם [איש ספר ולוחם].
סריק – ריק.
בוקי סריקי – בקבוקים ריקים [דברי הבל, דברי שטות חסרי שחר].
סרק – שאין לו פרי; שפעולתו חסרת השפעה.
אילן סרק – עץ שאין לו פירות מאכל.





כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2010