![]() |
♦ בבא – שער, פתח [פסקה; חלק מחיבור]. ┘ בבא בתרא – שער אחרון [החלק האחרון; שמה של המסכת השלישית והאחרונה בסדר נזיקין]. ┘ בבא מציעא – שער אמצעי [החלק האמצעי (בספר המחולק לשלושה חלקים); שם מסכת בסדר נזיקין]. ┘ בבא קמא – שער ראשון [כינוי לחלק הראשון בספר, וכן שמה של המסכת הראשונה בסדר נזיקין]. ♦ בגו – בתוך. ♦ בגין – בשל מעמדו או בשל מצבו (מילת סיבה). המילה משמשת בעיקר בלשון משפטית. ♦ בגין² – למען, עבור (מילת תוצאה). ♦ בדיחותא – ליצנות, שמחה, שעשוע. ┘ מילתא דבדיחותא – דבר צחוק. ♦ בדיעבד – שנעשה [לאחר שכבר נעשה המעשה]. ♦ בוקא – בקבוק. ┘ בוקי סריקי – בקבוקים ריקים [דברי הבל, דברי שטות חסרי שחר]. ♦ בטש – דרך, בעט, רקע ברגלו. ♦ בירא – באר, בור. ♦ ביש – רע. ┘ ביש גדא – רע מזל [חסר מזל; שאין לו מזל]. ┘ ביש מזל – חסר מזל; שאין לו מזל. ┘ מרעין בישין – מחלות רעות [דברים רעים, צרות]. ┘ עינא בישא – עין רעה ("עין הרע"). ♦ בכדי – בכזב [(בשימוש רק בצירוף "לא בכדי")]. ♦ בכהאי גוונא – באופן זה. ♦ בלש – חיפש [אדם שמקצועו הוא למצוא אנשים ולעקוב אחריהם]. ♦ במטותא – ספרותי: בבקשה. ♦ בניחותא – בנוחות, בעדינות [בנחת; בשקט וללא חיפזון]. ♦ בעא – שאל (בעיה = שאלה). ♦ בעא² – רצה, היה צריך ל... ┘ דבעי – שרוצה. ♦ בעיא – שאלה [מצורות היסוד של הדיון התלמודי]. ♦ בפלוגתא – נושא זה שנוי במחלוקת. ♦ בפרהסיה – ברבים, בציבור. ♦ בר² – בן. ┘ בר אוריין – בן תורה, תלמיד תורה. ┘ בר בי רב – בן בית הרב [תלמיד ישיבה. בלשון ימינו הכוונה לכל אדם]. ┘ בר דעת – אדם שיש בו דעת, שמסוגל לחשוב. במשפט העברי: שמסוגל לעמוד לדין. ┘ בר הגנה – שניתן להגן עליו. ┘ בר חילוף – שניתן להחליפו. ┘ בר מצווה – נער שהגיע לגיל שלוש עשרה והוא חייב במצוות. ┘ בר סמכא – בקי, בעל סמכות. ┘ בר עונשין – שניתן להעניש אותו. ┘ בר פלוגתא – יריב לוויכוח. אדם שיש עמו מחלוקת. ┘ בר קיימא – שיכול להימשך כפי שהוא לאורך זמן ללא תמיכה מן החוץ. ┘ דחף לאו בר כיבוש – דחף שלא ניתן להשתלט עליו. ♦ בר³ – חוץ. ┘ בר מינן – מחוץ לנו [מת]. ┘ חיית בר – בעל חיים החי בטבע. ┘ לבר – מחוץ ל.., שאינו במסגרת... ┘ מלבר – מבחוץ. ┘ מלגו ומלבר – מבפנים ומבחוץ. ┘ פיתוח בר קיימא – פיתוח (כלכלי) שיש לו יכולת להמשיך לאורך זמן. ♦ ברז – חור למילוי ולריקון של חבית משקה [מתקן המווסת זרימת נוזל, בעיקר מצינור]. ♦ ברי – ברור. ♦ ברייתא – חיצונית [משנה חיצונית, שלא נכללה באוסף ה'משנה']. ♦ ברם – אולם, אבל. ♦ בשלמא – בשלום [הדבר נכון מנקודת מבט זו, אמנם ייתכן כי.. אבל..]. ♦ בתר – אחרי־, התקופה שאחרי־. ┘ בתר מקראי – שאחרי תקופת המקרא. ┘ ספרות בתר מקראית – ספרות מהתקופה שאחרי המקרא, כגון מגילות ים המלח, ספרים חיצוניים ועוד. ♦ בתרא – אחרון. ┘ בבא בתרא – שער אחרון [החלק האחרון; שמה של המסכת השלישית והאחרונה בסדר נזיקין]. דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2010
|
|