השפה העברית
מילון ארמי-עברי
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2010
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא

מילים באות א' מילים באות ב' מילים באות ג' מילים באות ד' מילים באות ה' מילים באות ו' מילים באות ז' מילים באות ח' מילים באות ט' מילים באות י' מילים באות כ' מילים באות ל' מילים באות מ' מילים באות נ' מילים באות ס' מילים באות ע' מילים באות פ' מילים באות צ' מילים באות ק' מילים באות ר' מילים באות ש' מילים באות ת'

בבא – שער, פתח [פסקה; חלק מחיבור].
בבא בתרא – שער אחרון [החלק האחרון; שמה של המסכת השלישית והאחרונה בסדר נזיקין].
בבא מציעא – שער אמצעי [החלק האמצעי (בספר המחולק לשלושה חלקים); שם מסכת בסדר נזיקין].
בבא קמא – שער ראשון [כינוי לחלק הראשון בספר, וכן שמה של המסכת הראשונה בסדר נזיקין].
בגו – בתוך.
בגין – בשל מעמדו או בשל מצבו (מילת סיבה). המילה משמשת בעיקר בלשון משפטית.
בגין² – למען, עבור (מילת תוצאה).
בדיחותא – ליצנות, שמחה, שעשוע.
מילתא דבדיחותא – דבר צחוק.
בדיעבד – שנעשה [לאחר שכבר נעשה המעשה].
בוקא – בקבוק.
בוקי סריקי – בקבוקים ריקים [דברי הבל, דברי שטות חסרי שחר].
בטש – דרך, בעט, רקע ברגלו.
בירא – באר, בור.
ביש – רע.
ביש גדא – רע מזל [חסר מזל; שאין לו מזל].
ביש מזל – חסר מזל; שאין לו מזל.
מרעין בישין – מחלות רעות [דברים רעים, צרות].
עינא בישא – עין רעה ("עין הרע").
בכדי – בכזב [(בשימוש רק בצירוף "לא בכדי")].
בכהאי גוונא – באופן זה.
בלש – חיפש [אדם שמקצועו הוא למצוא אנשים ולעקוב אחריהם].
במטותא – ספרותי: בבקשה.
בניחותא – בנוחות, בעדינות [בנחת; בשקט וללא חיפזון].
בעא – שאל (בעיה = שאלה).
בעא² – רצה, היה צריך ל...
דבעי – שרוצה.
בעיא – שאלה [מצורות היסוד של הדיון התלמודי].
בפלוגתא – נושא זה שנוי במחלוקת.
בפרהסיה – ברבים, בציבור.
בר² – בן.
בר אוריין – בן תורה, תלמיד תורה.
בר בי רב – בן בית הרב [תלמיד ישיבה. בלשון ימינו הכוונה לכל אדם].
בר דעת – אדם שיש בו דעת, שמסוגל לחשוב. במשפט העברי: שמסוגל לעמוד לדין.
בר הגנה – שניתן להגן עליו.
בר חילוף – שניתן להחליפו.
בר מצווה – נער שהגיע לגיל שלוש עשרה והוא חייב במצוות.
בר סמכא – בקי, בעל סמכות.
בר עונשין – שניתן להעניש אותו.
בר פלוגתא – יריב לוויכוח. אדם שיש עמו מחלוקת.
בר קיימא – שיכול להימשך כפי שהוא לאורך זמן ללא תמיכה מן החוץ.
דחף לאו בר כיבוש – דחף שלא ניתן להשתלט עליו.
בר³ – חוץ.
בר מינן – מחוץ לנו [מת].
חיית בר – בעל חיים החי בטבע.
לבר – מחוץ ל.., שאינו במסגרת...
מלבר – מבחוץ.
מלגו ומלבר – מבפנים ומבחוץ.
פיתוח בר קיימא – פיתוח (כלכלי) שיש לו יכולת להמשיך לאורך זמן.
ברז – חור למילוי ולריקון של חבית משקה [מתקן המווסת זרימת נוזל, בעיקר מצינור].
ברי – ברור.
ברייתא – חיצונית [משנה חיצונית, שלא נכללה באוסף ה'משנה'].
ברם – אולם, אבל.
בשלמא – בשלום [הדבר נכון מנקודת מבט זו, אמנם ייתכן כי.. אבל..].
בתר – אחרי־, התקופה שאחרי־.
בתר מקראי – שאחרי תקופת המקרא.
ספרות בתר מקראית – ספרות מהתקופה שאחרי המקרא, כגון מגילות ים המלח, ספרים חיצוניים ועוד.
בתרא – אחרון.
בבא בתרא – שער אחרון [החלק האחרון; שמה של המסכת השלישית והאחרונה בסדר נזיקין].





כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2010