♦ עבד³ – עשה.
♦ עבדקן – עב זקן [בעל זקן עבה].
♦ עגלא – מהירות, זריזות.
♦ עובדא – מעשה.
♦ עופאים – עלווה, כלל העלים של העץ; ענפי העץ.
♦ עורבא – עורב.
┘ עורבא פרח – עורב פורח [משל דברים שאין בהם ממש, שמועות ללא ביסוס].
♦ עטיפה – התכסות בגלימה או בלבוש עליון [כיסוי לרהיט, לספר וכד'].
♦ עטף – כיסה, הניח על משהו אריג או לבוש עליון.
♦ עידנא – זמן, עידן.
♦ עילא – מעלה; גובה.
┘ לעילא – למעלה.
♦ עילאי – נעלה; שאין למעלה ממנו; מקסימלי.
♦ עינא – עין.
┘ עינא בישא – עין רעה ("עין הרע").
♦ עיקרא – יסוד, שורש, עיקר.
┘ מעיקרא – מיסודו, מלכתחילה, על הסף.
♦ עלוקה – מין תולעת מוצצת דם.
♦ עלמא – עולם; העולם (תבל והיושבים בה).
┘ אמירה בעלמא – אמירה כללית (שאינם מתייחסת לאדם ספציפי, ללא כוונת עשיה וכו').
┘ בית עלמין – בית עולמים [בית קברות].
┘ דברים בעלמא – דיבורים כלליים (שאינם מתייחסים לאנשים ספציפיים, ללא כוונת עשיה וכו').
┘ כולי עלמא – כל העולם [הכל, דעת הכל, הציבור הרחב. בתלמוד: כל החכמים שנחלקו בעניין זה לפני כן].
♦ עמיק – עמוק (עמיקתא - עמוקה).
♦ עסקינן – אנו עוסקים; אנו דנים.
♦ עפרא – עפר.
┘ עפרא דארעא – עפר הארץ [כינוי לדבר חסר ערך].
♦ עצירה – כבישה בכוח, סחיטת המיץ או השמן מתוך פרי.
♦ עקא – לחץ.
┘ דא עקא – זאת הצרה [הבעיה היא..].
♦ ערטילאי – ערום, חשוף [לא מוחשי, "באוויר"].
♦ עריק – נמלט [חייל שברח מהצבא; חייל שנטש את המערכה].
♦ ערק – ברח [נטש את המערכה].
♦ עששית – כדור זכוכית, מנורה [מנורה ניידת הפועלת על נפט או על שמן].
♦ עתיק – מתקדם, זקן [ישן מאוד, קדום; מלפני דורות].
┘ עתיק יומין – זקן; בשנותיו המתקדמות [קדום, מלפני הרבה שנים].
♦ עתיר – עשיר [רב- (תחילית), שיש לו הרבה].