ההשפעה על העברית

השפה היוונית, אחת משפות התרבות החשובות, השפיעה רבות על העברית. בסך הכול חדרו לעברית מיוונית, בין ישירות ובין בעקיפין, כמה אלפי מילים.

התקופה הראשונה שבה העברית היתה נתונה להשפעת התרבות היוונית היא התקופה שבין כיבושיו של אלכסנדר הגדול במאה הרביעית לפני הספירה ועד השתלטות הערבים על א"י במאה השביעית לספירה. ביצירות חז"ל שנכתבו בארץ (במשנה, בתוספתא במדרשים ובתלמוד הירושלמי) מוצאים השפעה יוונית רבה, ואילו בתלמוד הבבלי היתה השפעה פחותה. בסך הכל חדרו לעברית בתקופה הזאת כארבעת אלפים מילים, רבות מהן משמשות אותנו עד היום.

גם לאחר תום הכיבוש היווני המשיכה היוונית להשפיע על העברית. למשל, בלשון הפיוט מוצאים שרידים של מילים יווניות, כמו המילה "גיא" במשמעות "ארץ", שכנראה הגיעה מן היוונית.

מילים יווניות רבות נוספות חדרו לעברית מן הערבית בתרגומיהן של יצירות חכמי ספרד. דורות של מתרגמים, והמפורסמים ביניהם משפחת התיבונים, העתיקו לעברית ספרים רבים וביניהם: ספר האמונות ודעות לרב סעדיה גאון, מורה נבוכים לרמב"ם, ספר הרקמה לרבי יונה אבן גנאה ועוד. מילים רבות שלא נמצאו בעברית הועתקו אליה מן הערבית ופעמים רבות היו אלו מילים שמקורן יווני – למשל המילה "אקלים". באותו אופן חדרו לעברית צרופים רבים שהם תרגומים מן היוונית: "שלילה", "בכוח", "בפועל", המילה "צורה" בצירופים: "פשט צורה - ולבש צורה" ועוד.

בתקופה המודרנית נוספו לעברית מילים ◄לועזיות רבות שחלקן גם הוא ממקור יווני. למשל, "גיאוגרפיה", "ביולוגיה", "מתמטיקה" וכן מונחים רבים מתחומי המדע השונים ומתחומים כלליים, כגון "סימפטיה".

השפעות על הדקדוק העברי

קידומת א-
מילים יווניות הפותחות בעיצור שוואי אינן ניתנות להגייה בעברית. כאשר מילים יווניות כאלה חדרו לעברית, הוסיפו לפני העיצור השוואי את תנועה ה◄אל"ף הפרוסתטית. כך נוצרו מילים כגון: אסטרטג, אסכולה, אספרגוס, אפלטון, אצטבה, אצטדיון, אצטרובל ועוד. לעיתים נוספה אל"ף פרוסתטית גם למילים הפותחות במקור בתנועה, כגון: אכסניה (xenia), אלכסון (loxon). בימינו קל יותר לדוברי העברית להגות מילים כאלו, ולכן בחלק מהמילים כבר לא נהוגה היום האל"ף (למשל במילה ספורט - שנהגתה פעם אספורט).

מילים שמקורן ביוונית*

כללי: אוויר, אורלוגין, איסטניס, אלכסון, בסיס, דוגמה, דיוקן, הדיוט, זוג, חלודה, מסתורין, נימה, סימן, סנטר, ספג, פז, לפייס, פְּרָס, לפרוץ.
בניין: אצטבא, ארכיטקט, בימה, גזוזטרא, דיוטא, וילון, חומה, טרקלין, כלונס, מלט, ספסל, פסיפס, פרגוד, פרוזדור, קמין, קרון, קתדרה, תריס.
דת: אסכולה, אפיקורוס, אצטדגנין (אסטרולוג), הגמון, סנהדרין.
ערים ומבנים: אטליז, אנדרטה, נמל, סימטה, מטרופולין.
כלים: אזמל, דפוס, מכונה, נרתיק, סכין, ספוג, ספל, עוגן, פנס, פנקס, קומקום, קיתון, תיק.
אוכל: אטריות, אספרגוס, מלפפון, סופגניות.
לבוש: אצטלה, סודר, סנדל.
מנהל: אוכלוסיה, אחראי, אנדרלמוסיה, ארכיון, טופס, טמיון (=אוצר), נימוס, ערכאות, פולמוס, פומבי, פרהסיה, פרנס, קונדס, קלפי, קנוניה.
מסחר: גרוטאות, ממון, סיטונאי, פרנסה, פרקמטיה (פרקמטיא).
משפט: אפוטרופוס, סנדק, סניגור, פרקליט, קטיגור, לקטרג.
עולם הצומח: איריס, הרדוף, כרוב, מלפפון, שזיפים.
ספורט: אצטדיון, אתלט, מרתון.
צבא: אסטרטגיה, בליסטראות (ובליסטיקה), טירון, טכסיס וטקטיקה, קברניט.
תיירות: אכסניה, פונדק.
תרבות: אנקדוטה, הימנון, פיוט, תיאטרון.
_____________________
*רשימה חלקית, בעיקר של מילים שחדרו לעברית בתקופה העתיקה

יחזקאל קוטשר, השפעת היוונית על הלשון העברית, מחניים, תשכ"ז גליון קי"ב.