אידיוט או הדיוט

המילים אידיוט והדיוט הן היום שתי מילים שונות, אבל מקורן הוא במילה אחת ב◄יוונית עתיקה.

למילה idiotes ביוונית עתיקה היו כמה פירושים: אדם פשוט שלא למד מקצוע, אזרח שאינו עוסק בצורכי ציבור, חייל פשוט מן השורה וכן מי שכותב פרוזה ואינו משורר. למרות שאין בהכרח רע באוסף התכונות הזה, היתה לכינוי הזה קונוטציה שלילית בפי האתונאים, שציפו מאתונאי טוב להיות בעל מקצוע, לעסוק בענייני הציבור ואם אפשר, גם לכתוב שירה.

המילה היוונית הזאת חדרה לעברית פעמיים, בשתי תקופות שונות.

ב◄לשון חז"ל, המילה הדיוט קיבלה את המשמעות של "אדם פשוט", "לא מיוחד":

• עושין מעקה לגג ולמרפסת, מעשה הדיוט; אבל לא מעשה אומן (משנה, מועד קטן א י)
• "כוהן הדיוט" הוא כינוי לכוהן שאיננו הכוהן הגדול, וזהו השימוש העיקרי במילה בלשון חז"ל.

בימינו, הדיוט (layman) הוא כינוי לאדם מן השורה, שאין לו ידע או הכשרה מקצועית בתחום המסוים:

• ואיש לא זכר את האמת הפּשוטה, כי יוזאקאוו יכול להיות "הארי שבחבורה" במקצוע אחד ולהיות, עם זה, הדיוט גמור במה שנוגע להספרות העברית (שמריהו לוין, בימי המעבר).

המסלול השני שעברה המילה בדרכה אל העברית היה דרך הרומאים. המילה חדרה מן היוונית ל◄לטינית ומשם אל השפות האירופיות במשמעות של שוטה, אדם שאינו מסוגל לחשיבה הגיונית. מן השפות האירופיות המילה הגיעה אל העברית החדשה בכתיב אידיוט, במשמעות של שוטה או מטומטם, אדם שפעולותיו מזיקות או חסרות תועלת ושאינו מודע לתוצאות מעשיו.

[◄מילים שחדרו לעברית]

[◄מילים מיוונית]