![]() |
♦ שאילתה – שאלה, בקשה [שאלה רשמית בכנסת לנציג הממשלה]. ♦ שאני – שונה [פתיחה לתירוץ המחלק בין כמה מקרים ובכך מסביר את השוני בין ההלכות]. ♦ שבק – עזב. ♦ שבקוהו – עזבוהו. ♦ שגיא – גדול; עצום; הרבה. ♦ שחום – צבע חום-שחור. ┘ השחים – נתן למשהו צבע שחום, לרוב באמצעות חימום. ♦ שטיא – שוטה, טיפש; מטורף. ♦ שיבח – הילל, העלה על נס מעשה של הזולת. ♦ שיטה³ – שורה. ♦ שכב³ – שכב [בעיקר כלשון נקייה למוות]. ♦ שכיח – מצוי, נפוץ. ♦ שלהי – סוֹף. ♦ שלמא – שלום. ┘ בשלמא – בשלום [הדבר נכון מנקודת מבט זו, אמנם ייתכן כי.. אבל..]. ♦ שלפוחית – בועה [בועה; לרוב בועה בגוף החי]. ┘ שלפוחית השתן – איבר דמוי שק שבו נאגר השתן המסונן בכליות. ♦ שמא – פן, אולי. ♦ שמא² – חשש, ספק; אפשרות לא ודאית. ♦ שמיא – שמים. ♦ שנה² – למד, שינן דברי הלכה. ♦ שעתא – שעה. ♦ שפיר – יפה. ♦ שפיר² – תקין, כשורה. ♦ שפיר³ – לא ממאיר (גידול שאינו סרטני). ♦ שקל³ – לקח, קיבל. ┘ שקלא וטריא – ויכוח, דיון; משא ומתן. דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2010
|
|