|
♦ פום – פה. ┘ לפום – לפי. ┘ פומפייה – מגררת. ♦ פוק – צא (מהשורש נפ"ק). ┘ פוק חזי מאי עמא דבר – יש להתחשב במנהג העם. ♦ פורתא – מעטה, קטנה. ♦ פירכא – דבר-מה שמפריך את הטענה, שמוכיח את ההפך. ♦ פלוגתא – מחלוקת, חילוקי דעות. ┘ בר פלוגתא – יריב לוויכוח. אדם שיש עמו מחלוקת. ♦ פליג – חולק, נחלק. ┘ לית מאן דפליג – אין חולקים על כך ש..; מוסכם על הכל כי ... ♦ פסיקתה – מדרש אגדה על שתי פרשיות שונות בתורה או בנביאים המופרדות ביניהן על ידי הפסק. ♦ פרח² – עף; התעופף והתרחק. ┘ עורבא פרח – עורב פורח [משל לדברים שאין בהם ממש, שמועות ללא ביסוס]. ♦ פרך – פיצל, הפריד. ריסק, טחן, פורר. ♦ פרך² – בהשאלה: הקשה, שאל שאלה. ♦ פשיטא – פשוטה, מובנת [דבר פשוט שאמור להיות ברור מאליו]. ♦ פתר² – פירש חלום; הסביר. ┘ פתר לה – במדרש אגדה: חכם פלוני הסביר את המקרא בנושא. הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|