♦ קא – קם [פועל עזר לצורת הבינוני].
♦ קבל – התלונן.
┘ קבילה – תלונה רשמית כנגד בעל תפקיד או כנגד מוסד ציבורי.
♦ קבלה – שם הפעולה של הפועל קיבל.
┘ קבלת שבת – טקס הנערך בליל שבת ובו אוכלים ארוחה חגיגית ומקבלים את פני השבת.
♦ קדיש – קדוש. שם של תפילה חשובה ביהדות.
┘ אורייתא קדישתא – התורה הקדושה.
♦ קובלנה – תלונה [תלונה רשמית; לרוב של עובד כנגד מעביד].
♦ קולא – הקלה, קל.
┘ לקולא – להקל; בצורה מקילה, שלא לפי חומרת הדין.
♦ קוף² – חור בקצה המחט שדרכו משחילים את חוט התפירה.
♦ קורט – כמות קטנה, גרגיר [מידה מינימלית שאפשר לתפוס בין שתי אצבעות].
♦ קורקבן – קיבת השרירים; קיבה שרירית בעופות ובבעלי חיים אחרים המשמשת לטחינת מזון.
♦ קושטא – אמת.
♦ קושיא – שאלה, בעיה.
♦ קטל – הריגה שאין בה יחס אישי בין ההורג לנהרג.
♦ קטלא קניא – קוטל קנים [לא-יוצלח, "כלומניק"].
♦ קיבורת – פתיל [הבליטה השרירית שבזרוע].
♦ קיבל – לפני, מול [הובא אליו ועבר לרשותו (חפץ)].
♦ קיט – קיץ [נופש].
┘ קייטנה – מסגרת של פעילות לילדים בימי החופשה, בעיקר בחופשת הקיץ.
♦ קיימה – קיום, קביעות.
┘ בר קיימא – שיכול להימשך כפי שהוא לאורך זמן ללא תמיכה מן החוץ.
┘ קיימא לן – קיימת לנו [מסורת] [מקובל בידינו, ידוע לנו].
♦ קמא – ראשון.
┘ בבא קמא – שער ראשון [כינוי לחלק הראשון בספר, וכן שמה של המסכת הראשונה בסדר נזיקין].
┘ בית משפט קמא – ערכאה ראשונה, בית משפט נמוך יותר.
♦ קמי – לפני.
♦ קמיה – לפניו.
♦ קמן – לפנינו, הלאה.
┘ כדלקמן – כפי שכתוב למטה, כפי שיאמר אחרי-כן.
┘ לקמן – הלאה, למטה, בהמשך הטקסט.
♦ קמעה – קצת, מעט.
┘ קמעונאי – (שע"צ) אדם המוכר בקמעונות (בכמויות קטנות).
┘ קמעוני – (ת') שנמכר בכמויות קטנות; ישירות לצרכן הסופי.
♦ קרי – קרא! [הצעה לקריאה שונה של הכתוב שעל ידה מתיישבת הקושיה].
♦ קרי² – קרא! [הדרך שבה יש לקרוא את המילים בתנ"ך על פי המסורה].
♦ קריא² – קורא.
♦ קרקפת – החלק העליון של הראש; עליו צומח השיער.
♦ קרתא – עיר; העיר.
┘ נטורי קרתא – שומרי העיר [שם של קבוצה חרדית אנטי-ציונית].
♦ קשיא – קשה [בסיום דיון, הקושיה קיימת ולא נפתרה].
♦ קשיש – (שע"צ) זקן.
♦ קשיש² – (ת') זקן יותר, זקן באופן יחסי.