השפה העברית
מילון ארמי-עברי
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2010
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא

מילים באות א' מילים באות ב' מילים באות ג' מילים באות ד' מילים באות ה' מילים באות ו' מילים באות ז' מילים באות ח' מילים באות ט' מילים באות י' מילים באות כ' מילים באות ל' מילים באות מ' מילים באות נ' מילים באות ס' מילים באות ע' מילים באות פ' מילים באות צ' מילים באות ק' מילים באות ר' מילים באות ש' מילים באות ת'

נברשת – כלי לנר [מנורה בעלת קנים רבים].
נדוניה – שמלת הכלה [סכום כסף שאבי הכלה נותן לזוג הצעיר בעת החתונה].
נהור – אור.
סגי נהור – עיוור (צורת ביטוי מרומזת; מילולית: רוב אור).
נהורא – אור, האור.
נהורא מעליא – אור מעולה. בהשאלה: סמל לרוחניות ולהתעלות הנפש.
נהיר – ברור, מובן.
נהמא – לחם.
נהמא דכיסופא – לחם של בושה [לחם חסד; מתנה שאינה מגיעה למקבלה].
נוטר – שומר.
נון – דג.
דיונון – מין רכיכה ימית; ידועה ביכולתה לפלוט דיו כאשר היא מאוימת.
תמנון – מין רכיכה ימית בעלת שמונה זרועות.
נור – אש.
זיקוקין די נור – ניצוצות של אור [מתקני נפץ היוצרים תצוגה מרהיבה של אור כאשר הם מתפוצצים].
נזק – פגיעה בחומר, כגון הרס של חלק מחפץ; הפרעה משמעותית בפעילות.
נטר – שמר.
נטורי קרתא – שומרי העיר [שם של קבוצה חרדית אנטי-ציונית].
ניחא – נוח.
נמי – גם כן; בכל מקרה, באמת.
נמלך – התייעץ, שקל.
נמלך בדעתו – שינה את דעתו לאחר שיקול דעת נוסף.
נסב² – לקח, הרים; נשא אישה.
נסק – עלה.
מסוק – כלי טיס שהעילוי שלו נעשה באמצעות מדחף.
נפיק – יוצא.
נפק – יצא.
נפקא – יוצאת.
נפקא מינה – יוצאת ממנה [מסקנה מעשית הנובעת מקביעה מסוימת].
נקט – אחז, החזיק.





כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2010