![]() |
♦ נברשת – כלי לנר [מנורה בעלת קנים רבים]. ♦ נדוניה – שמלת הכלה [סכום כסף שאבי הכלה נותן לזוג הצעיר בעת החתונה]. ♦ נהור – אור. ┘ סגי נהור – עיוור (צורת ביטוי מרומזת; מילולית: רוב אור). ♦ נהורא – אור, האור. ┘ נהורא מעליא – אור מעולה. בהשאלה: סמל לרוחניות ולהתעלות הנפש. ┘ נהיר – ברור, מובן. ♦ נהמא – לחם. ┘ נהמא דכיסופא – לחם של בושה [לחם חסד; מתנה שאינה מגיעה למקבלה]. ♦ נוטר – שומר. ♦ נון – דג. ┘ דיונון – מין רכיכה ימית; ידועה ביכולתה לפלוט דיו כאשר היא מאוימת. ┘ תמנון – מין רכיכה ימית בעלת שמונה זרועות. ♦ נור – אש. ┘ זיקוקין די נור – ניצוצות של אור [מתקני נפץ היוצרים תצוגה מרהיבה של אור כאשר הם מתפוצצים]. ♦ נזק – פגיעה בחומר, כגון הרס של חלק מחפץ; הפרעה משמעותית בפעילות. ♦ נטר – שמר. ┘ נטורי קרתא – שומרי העיר [שם של קבוצה חרדית אנטי-ציונית]. ♦ ניחא – נוח. ♦ נמי – גם כן; בכל מקרה, באמת. ♦ נמלך – התייעץ, שקל. ┘ נמלך בדעתו – שינה את דעתו לאחר שיקול דעת נוסף. ♦ נסב² – לקח, הרים; נשא אישה. ♦ נסק – עלה. ┘ מסוק – כלי טיס שהעילוי שלו נעשה באמצעות מדחף. ♦ נפיק – יוצא. ♦ נפק – יצא. ♦ נפקא – יוצאת. ┘ נפקא מינה – יוצאת ממנה [מסקנה מעשית הנובעת מקביעה מסוימת]. ♦ נקט – אחז, החזיק. דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2010
|
|