♦ ד – ש, של.
♦ דא – זה, זאת.
┘ דא עקא – זאת הצרה [הבעיה היא..].
♦ דאורייתא – מן התורה [מצווה שמקורה בתורה, בניגוד למצווה דרבנן שנקבעה על ידי החכמים].
♦ דבעי – שרוצה.
┘ כדבעי – כפי שנחוץ, "ביד רחבה".
♦ דבר³ – נהג, התנהג.
♦ דהבא – זהב.
♦ דווקא – דיוק, דקדקנות בפרטים [הוא ולא אחר].
┘ לאו דווקא – לא בדיוק; לא כך הוא הדבר.
♦ דוושה – מעבר, מקום שדורכים בו [משטח שלוחצים עליו ברגל כדי לבצע פעולה].
┘ דיווש – הפעיל דוושה או דוושות. במיוחד: רכב על אופניים.
♦ דוכתא – מקום.
♦ דומיא – דומה.
♦ דחיל – פוחד, מפחד.
♦ דחליל – יצור מפחיד [בובה שמעמידים בשדה כדי להרחיק את הציפורים].
♦ די³ – אשר, ש..
♦ די – של.
♦ דידי – שלי
♦ דידיה – שלו
♦ דינא – דין, חוק.
♦ דכר – זכר.
♦ דלמא – שמא.
♦ דלעיל – שלמעלה; שנמצא במקום קודם בטקסט.
♦ דמי – דומה, נחשב.
┘ היכי דמי – איך הוא דומה? איך הוא נראה? [שאלה הבאה לברר את פרטי המקרה או המצב המדובר].
♦ דק³ – עיין בקפדנות; בחן בתשומת לב. התבטא באופן מדויק.
┘ ודוק – ועיין היטב בדבר, הדבר צריך עיון.
┘ לא דק – לא התבטא במדויק.
♦ דרדס – נעלי בית מבד; גרביים [כינוי לילד קטן. במקור: דמות מסדרה מצוירת].
♦ דרדק – ילד קטן; תלמיד בכיתות הנמוכות של בית הספר.