♦ הא – זה, זו; הרי.
┘ הא כיצד – מילות תמיהה: איך ייתכן, איך זה יכול להיות?
┘ הא ראיה – הרי דוגמה המוכיחה את הדברים; הנה ההוכחה.
♦ האידנא – הזמן הזה, עכשיו.
♦ הארקה – ארץ, אדמה [חיבור מעגל חשמלי לאדמה למניעת התחשמלות].
♦ הבאי – הבל פה [הבלים; גוזמאות; דברים שאין להם אחיזה במציאות].
♦ הדא – זה.
♦ הדדי – זה את זה/זה עם זה/זה לזה וכו' [פעולה שמעורבים בה שני צדדים המשפיעים זה על זה].
┘ הידוד – אינטראקציה; פעולת גומלין.
♦ הדר² – חזר.
♦ הווה² – היה.
┘ הווה אמינא – היה אומר [צירוף הבא לפני קטע דיון שידוע מראש שיידחה בשלב הבא].
♦ הווי² – הֶיֶה (בצווי).
┘ הווי אומר – כלומר.
♦ הי – הרי, הנה.
┘ אי לכך – הרי לכך [לפיכך, לכן].
♦ היאך – איך? כיצד?
♦ היינו – זה הוא.
┘ היינו הך – אותו הדבר, שני הדברים זהים.
♦ היכי – איך.
┘ היכי דמי – איך הוא דומה? איך הוא נראה? [שאלה הבאה לברר את פרטי המקרה או המצב המדובר].
┘ היכי קאמר – איך הוא אומר? [מהי כוונת דבריו? על איזה מקרה בדיוק הוא מדבר?].
♦ הילולה – חתונה [סעודה וחגיגה שעורכים ביום השנה למותו של צדיק].
♦ הך – זה, זאת; ההוא.
┘ היינו הך – אותו הדבר, שני הדברים זהים.
♦ הכא – כאן.
♦ הכי – כך.
┘ בלאו הכי – ממילא, בכל מקרה; גם אלמלא היה קורה מקרה זה.
┘ הכי קאמר – כך הוא אומר, כך יש להבין את דברי האומר [פתיחה להגהה או לפירוש חדש של ההלכה המתרץ את הקושייה].
♦ הן – כן.
┘ הנהן – נענע בראשו למעלה ולמטה לציון הסכמה (מהמילה הן).
♦ הני – אלה.
♦ הסמיק – האדים [לחייו קיבלו גוון אדמדם (כתוצאה מבושה, התרגשות וכיו"ב)].
♦ הרי – הנה.
♦ השתא – השנה; שנה זו.
♦ התבדר – פיזר [התפזר].