השפה העברית - מילון ארמי-עברי / מילים שמקורן בארמית
השפה העברית

מילון ארמי-עברי

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2018
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא


מילים באות א' מילים באות ב' מילים באות ג' מילים באות ד' מילים באות ה' מילים באות ו' מילים באות ז' מילים באות ח' מילים באות ט' מילים באות י' מילים באות כ' מילים באות ל' מילים באות מ' מילים באות נ' מילים באות ס' מילים באות ע' מילים באות פ' מילים באות צ' מילים באות ק' מילים באות ר' מילים באות ש' מילים באות ת'

פום – פה.
לפום – לפי.
פומפייה – מגררת.
פוק – צא (מהשורש נפ"ק).
פוק חזי מאי עמא דבר – יש להתחשב במנהג העם.
פורתא – מעטה, קטנה.
פירכא – דבר-מה שמפריך את הטענה, שמוכיח את ההפך.
פלוגתא – מחלוקת, חילוקי דעות.
בר פלוגתא – יריב לוויכוח. אדם שיש עמו מחלוקת.
פליג – חולק, נחלק.
לית מאן דפליג – אין חולקים על כך ש..; מוסכם על הכל כי ...
פסיקתה – מדרש אגדה על שתי פרשיות שונות בתורה או בנביאים המופרדות ביניהן על ידי הפסק.
פרח² – עף; התעופף והתרחק.
עורבא פרח – עורב פורח [משל לדברים שאין בהם ממש, שמועות ללא ביסוס].
פרך – פיצל, הפריד. ריסק, טחן, פורר.
פרך² – בהשאלה: הקשה, שאל שאלה.
פשיטא – פשוטה, מובנת [דבר פשוט שאמור להיות ברור מאליו].
פתר² – פירש חלום; הסביר.
פתר לה – במדרש אגדה: חכם פלוני הסביר את המקרא בנושא.




הפניה לקניית המילון


כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2018