מילון ארמי-עברי

♦ סבא – זקן [האב של האב או של האם].
┘ סבא רבא – סב גדול [האב של הסבא או של הסבתא].
♦ סבר – חשב.
♦ סברא – הבנת ההלכה וטעמה (בניגוד לקבלת מסורת בלבד, 'גמרא').
♦ סברא² – דבר שההגיון מחייבו, אף שאין לו סימוכין במקורות.
♦ סבתא – זקנה [האם של האב או של האם].
┘ סבתא רבתא – סבתא גדולה [האם של הסבא או של הסבתא].
♦ סגי – גדול, רב (בשתי המשמעויות: הרבה ומספיק).
┘ סגי ליה – מספיק לו, די לו.
┘ סגי נהור – עיוור (צורת ביטוי מרומזת); מילולית: רוב אור.
♦ סד – מכשיר עינויים קדום עשוי מעץ שהיו נועלים בו את רגלי האסיר.
♦ סדן – חומר קשה שעליו עובדים בעלי מלאכה שונים (קדר, נפח וכו'). בהשאלה: בסיס.
♦ סוגיה – הלכה [הלכה; נושא הלכתי הנידון בגמרא].
♦ סיטרא – צד, קצה.
┘ סיטרא אחרא – הצד האחר [השטן, יצר הרע. בקבלה: הצד המנוגד לקדושה, לאלוהות].
♦ סייע – עזר.
┘ תניא דמסייעא – פתיחה לברייתא שמביא אמורא לסייע לחברו [טיעון מסייע, עוד רעיון שתומך בעמדה זו].
♦ סייעתא – טיעון מסייע, מקור התומך בטענה [עזרה, סיוע].
♦ סייפא – לוחם; נושא חרב [שודד דרכים].
┘ ספרא וסייפא – מילולית: מלומד ושודד דרכים [אדם שהוא גם איש ספר וגם לוחם].
♦ סיפה – סוף [בגמרא: כינוי לחלקה האחרון של משנה או של ברייתא].
♦ סני – שנוא.
♦ ססגוני – בעל צבעים רבים ומרהיבי עין.
♦ ספרא – סופר, מורה; איש ספר.
♦ סריק – ריק.
┘ בוקי סריקי – בקבוקים ריקים [דברי הבל, דברי שטות חסרי שחר].
♦ סרק – שאין לו פרי; שפעולתו חסרת השפעה.
┘ אילן סרק – עץ שאין לו פירות מאכל (בניגוד ל"עץ פרי").