מאכדית

אכדית הוא שם כולל לבבלית ולאשורית, לשונות ששימשו בבבל ובאשור מן האלף ה־4 לפני הספירה, ועד ראשית הספירה. האכדית היא לשון שמית מזרחית הדומה מאוד לעברית. השפה נכתבה בכתב היתדות והיא משמרת תכונות רבות של הלשון ה◄פרוטושמית. בשפה האכדית נכתבו יצירות המופת של המזרח הקדום, כגון עלילות גילגמש, סיפור המבול וירידת אישתר לשאול. השפה השפיעה על הלשון העברית, והטביעה בה מאות מונחים.

שמות ◄החודשים בלוח השנה העברי מקורם באכדית.

מילים מאכדית

בניין
אולם, גשר, דלת, חלון, חריץ, טיט, יסוד, כותל, כף, מזוזה, משכן, סולם (simmiltu - כבש מדרגות), סף, תא

גיאוגרפיה ואסטרונומיה
מזלות (manzaltu - תחנה, משכן לאלים), תל

דת
אשף, כישוף, מבול, מזל (manzaltu, mazzaztum - מקום של כוכב, מ־izuzzu שפירושו לעמוד), נדבה

חקלאות ומזון
גן, חמאה, לביבה (akal-libbu - מין עוגה: akal - אוכל; libbu - לב)

כלים
ארון, מדוכה

כתיבה
איגרת, ספר (šipru - הודעה)

מנהל
אגרת, בירה (birtu - מצודה, מבצר), כפר, מחוז, סגן (šaknu - מושל של עיר כבושה או של מחוז כבוש), שפט

מסחר
אמד, ◄מחיר (mahîru), ◄מכירה (makkûru), ערבון, שטר (šaţâru - כָּתַב)

תחבורה
מסלול, ספינה

מילים נוספות:

חת, חתת (ḫattu) – פחד, יראה. מותן (matnu) – גיד. מלצר (ma÷(÷)aru) – שומר. המילה מופיעה בספר דניאל במשמעות של משגיח. מסכן (muškênu) – קבצן, עני. סכל (saklu) – שוטה. עבור (ebûru) - תבואה. עמית (emutu) – משפחה, חברה. שכל (siklu) – חכם. מכאן נגזרים גם "משכיל" וגם "שכל".

• עוד על השפה האכדית
• מילון אכדי – אנגלי-צרפתי