השפה העברית

מילון ארמי-עברי

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2020
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא



מילים באות א' מילים באות ב' מילים באות ג' מילים באות ד' מילים באות ה' מילים באות ו' מילים באות ז' מילים באות ח' מילים באות ט' מילים באות י' מילים באות כ' מילים באות ל' מילים באות מ' מילים באות נ' מילים באות ס' מילים באות ע' מילים באות פ' מילים באות צ' מילים באות ק' מילים באות ר' מילים באות ש' מילים באות ת'

ד – ש, של.
דא – זה, זאת.
דא עקא – זאת הצרה [הבעיה היא..].
דאורייתא – מן התורה [מצווה שמקורה בתורה, בניגוד למצווה דרבנן שנקבעה על ידי החכמים].
דבעי – שרוצה; שמבקש; ששואל.
כדבעי – כפי שנחוץ, "ביד רחבה".
דבר – נהג, התנהג.
דהיינו – כלומר; זאת אומרת.
דווקא – דיוק, דקדקנות בפרטים [הוא ולא אחר].
דוכתא – מקום.
דידי – שלי.
לדידי – מצדי; מבחינתי; לגביי.
דידיה – שלו.
דידן – שלנו.
דלמא – שמא.
דלעיל – שלמעלה; שנמצא במקום קודם בטקסט.
דמי – דומה, נחשב.
היכי דמי – איך הוא דומה? איך הוא נראה? [שאלה הבאה לברר את פרטי המקרה או המצב המדובר].
דנן – זה; הנ"ל.
דק – עיין בקפדנות; בחן בתשומת לב. התבטא באופן מדויק.
ודוק – ועיין היטב בדבר, הדבר צריך עיון.
דרבנן – של רבותינו; של החכמים.
דרדק – ילד קטן; תלמיד בכיתות הנמוכות של בית הספר.




הפניה לקניית המילון


כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2020