השפה העברית

מילון ארמי-עברי

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא



מילים באות א' מילים באות ב' מילים באות ג' מילים באות ד' מילים באות ה' מילים באות ו' מילים באות ז' מילים באות ח' מילים באות ט' מילים באות י' מילים באות כ' מילים באות ל' מילים באות מ' מילים באות נ' מילים באות ס' מילים באות ע' מילים באות פ' מילים באות צ' מילים באות ק' מילים באות ר' מילים באות ש' מילים באות ת'

קא – מילית עזר לצורת הבינוני.
קבל – התלונן.
קדיש – קדוש. שם של תפילה חשובה ביהדות.
אורייתא קדישתא – התורה הקדושה.
קדם² – תחילית שפירושה "לפני".
קולא – הקלה, קל; פסיקה מקילה.
לקולא – להקל; בצורה מקילה, שלא לפי חומרת הדין.
קורט – גרגיר, חלקיק [מידה מינימלית שאפשר לתפוס בין שתי אצבעות].
קושטא – אמת.
קושיה – שאלה, בעיה; קושי, עניין לא פתור.
קטלא קניא – קוצץ קנים [לא-יוצלח, "כלומניק"].
קיט – קיץ [נופש].
קיימה – קיום, קביעות.
קיימא לן – קיימת לנו [מסורת] [מקובל בידינו, ידוע לנו].
קמא – ראשון, קודם.
בבא קמא – שער ראשון; כינוי לחלק הראשון בספר [שמו של החלק הראשון במסכת נזיקין שבמשנה והחלק הראשון במסכת כלים בתוספתא].
בית משפט קמא – ערכאה ראשונה, בית משפט נמוך יותר.
קמן – לפנינו, הלאה.
כדלקמן – כפי שכתוב למטה, כפי שיאמר אחרי-כן.
לקמן – לפנינו, הלאה; בהמשך הטקסט.
קמעה – קצת, מעט.
קמעה קמעה – בשלבים, בהדרגה; כל פעם עוד קצת.
קרי – קרא! [הצעה לקריאה שונה של הכתוב שעל ידה מתיישבת הקושיה].
קרי² – קרא! [הדרך שבה יש לקרוא את המילים בתנ"ך על פי המסורה].
קרתא – עיר; העיר.
קשיא – קשה [בסיום דיון, הקושיה קיימת ולא נפתרה].






כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022