מילון ארמי-עברי

♦ קא – מילית עזר לצורת הבינוני.
♦ קבל – התלונן.
♦ קדיש – קדוש. שם של תפילה חשובה ביהדות.
┘ אורייתא קדישתא – התורה הקדושה.
♦ קדם² – תחילית שפירושה "לפני".
♦ קולא – הקלה, קל; פסיקה מקילה.
┘ לקולא – להקל; בצורה מקילה, שלא לפי חומרת הדין.
♦ קורט – גרגיר, חלקיק [מידה מינימלית שאפשר לתפוס בין שתי אצבעות].
♦ קושטא – אמת.
♦ קושיה – שאלה, בעיה; קושי, עניין לא פתור.
♦ קטלא קניא – קוצץ קנים [לא-יוצלח, "כלומניק"].
♦ קיט – קיץ [נופש].
♦ קיימה – קיום, קביעות.
┘ קיימא לן – קיימת לנו [מסורת] [מקובל בידינו, ידוע לנו].
♦ קמא – ראשון, קודם.
┘ בבא קמא – שער ראשון; כינוי לחלק הראשון בספר [שמו של החלק הראשון במסכת נזיקין שבמשנה והחלק הראשון במסכת כלים בתוספתא].
┘ בית משפט קמא – ערכאה ראשונה, בית משפט נמוך יותר.
♦ קמן – לפנינו, הלאה.
┘ כדלקמן – כפי שכתוב למטה, כפי שיאמר אחרי-כן.
┘ לקמן – לפנינו, הלאה; בהמשך הטקסט.
♦ קמעה – קצת, מעט.
┘ קמעה קמעה – בשלבים, בהדרגה; כל פעם עוד קצת.
♦ קרי – קרא! [הצעה לקריאה שונה של הכתוב שעל ידה מתיישבת הקושיה].
♦ קרי² – קרא! [הדרך שבה יש לקרוא את המילים בתנ"ך על פי המסורה].
♦ קרתא – עיר; העיר.
♦ קשיא – קשה [בסיום דיון, הקושיה קיימת ולא נפתרה].