השפה העברית - מילון ארמי-עברי / מילים שמקורן בארמית
השפה העברית

מילון ארמי-עברי

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא


מילים באות א' מילים באות ב' מילים באות ג' מילים באות ד' מילים באות ה' מילים באות ו' מילים באות ז' מילים באות ח' מילים באות ט' מילים באות י' מילים באות כ' מילים באות ל' מילים באות מ' מילים באות נ' מילים באות ס' מילים באות ע' מילים באות פ' מילים באות צ' מילים באות ק' מילים באות ר' מילים באות ש' מילים באות ת'

בגו – בתוך.
בדיחותא – ליצנות, שמחה, שעשוע.
בדיעבד – שנעשה [לאחר שכבר נעשה המעשה].
בירא – באר, בור.
ביש – רע.
בכדי – בכזב [(בשימוש רק בצירוף "לא בכדי")].
במטותא – ספרותי: בבקשה.
בניחותא – בנוחות, בעדינות [בנחת; בשקט וללא חיפזון].
בעא – שאל (בעיה = שאלה).
בעא² – רצה, היה צריך ל...
דבעי – שרוצה; שמבקש; ששואל.
בעיה² – שאלה [מצורות היסוד של הדיון התלמודי].
בצוותא – יחדיו, ביחד; זה בחברת זה.
בר² – בן.
בר אוריין – בן תורה, תלמיד תורה.
בר סמכא – בקי, בעל סמכות.
בר עונשין – שניתן להעניש אותו.
בר פלוגתא – יריב לוויכוח. אדם שיש עמו מחלוקת.
בר³ – הצד החיצון; שדה [חוץ].
לבר – מחוץ ל.., שאינו במסגרת...
מלבר – מבחוץ.
מלגו ומלבר – מבפנים ומבחוץ.
ברי – ברור.
ברייתא – חיצונית [משנה חיצונית, שלא נכללה באוסף המשניות שערך רבי יהודה הנשיא].
ברם – אולם, אבל.
ברנש – בן אדם [כינוי לאדם לא מוכר; כינוי מסתייג לאדם ידוע].
בשלמא – בשלום [הדבר נכון מנקודת מבט זו אבל.., אמנם ייתכן כי.. אבל..].
בתר – אחרי-, התקופה שאחרי-.
בתרא – אחרון.
בבא בתרא – שער אחרון; כינוי לחלק האחרון בספר [שמו של החלק השלישי והאחרון במסכת נזיקין שבמשנה והחלק השלישי והאחרון במסכת כלים בתוספתא].






כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016