מילון ארמי-עברי

♦ שאני – שונה [פתיחה לתירוץ המחלק בין כמה מקרים ובכך מסביר את השוני בין ההלכות].
♦ שבק – עזב.
♦ שבשתא – שגיאה, שיבוש; בלבול.
♦ שגיא – גדול; עצום; הרבה.
♦ שדר – שלח; זרק [מסר משודר ברדיו או באמצעי תקשורת אחר].
♦ שופרא – טוב; יופי, חן; החלק המובחר.
♦ שטיא – שוטה, טיפש; מטורף.
♦ שלהי – סוֹף של תקופה (צורת נסמך).
♦ שלמא – שלום.
┘ בשלמא – בשלום [הדבר נכון מנקודת מבט זו אבל.., אמנם ייתכן כי.. אבל..].
♦ שמא – פן, אולי.
♦ שמא² – חשש, ספק; אפשרות לא ודאית.
♦ שמיא – שמים.
♦ שנה² – למד, שינן דברי הלכה.
♦ שעבד – עשה אדם לעבד; כפה; הטיל אחריות [עשה אדם לעבד].
♦ שעתא – שעה.
┘ השתא² – שעה זו [עכשיו, כעת].
♦ שפיר – יפה.
♦ שפיר² – תקין, כשורה.
♦ שפיר³ – לא ממאיר (גידול שאינו סרטני).