השפה העברית

מילון ארמי-עברי

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא



מילים באות א' מילים באות ב' מילים באות ג' מילים באות ד' מילים באות ה' מילים באות ו' מילים באות ז' מילים באות ח' מילים באות ט' מילים באות י' מילים באות כ' מילים באות ל' מילים באות מ' מילים באות נ' מילים באות ס' מילים באות ע' מילים באות פ' מילים באות צ' מילים באות ק' מילים באות ר' מילים באות ש' מילים באות ת'

אבא – אב, האב; אבי (ככינוי של ילד לאביו).
אגב – בגלל, באמצעות; על גבי [בהזדמנות זו; מילת מעבר לדיבור על עניין משני].
אגב אורחא – דרך אגב [תוך כדי; בהזדמנות זו].
אגרה – שכר, רווח [תשלום או מס שמשלמים לרשות עבור הזכות להשתמש בשרותיה].
אדיש – אדם שלא נוגע לו מה שקורה סביבו; שאין לו העדפה בין אפשרויות שונות.
אדרבא – גדולה מזו [להפך, מסתבר לומר בדיוק את ההפך].
אורחא – דרך, הדרך; אופן.
אגב אורחא – דרך אגב [תוך כדי; בהזדמנות זו].
אוריין – תורה, לימוד.
בר אוריין – בן תורה, תלמיד תורה.
אורייתא – תורה, התורה; חוקי התורה.
אורייתא קדישתא – התורה הקדושה.
דאורייתא – מן התורה [מצווה שמקורה בתורה, בניגוד למצווה דרבנן שנקבעה על ידי החכמים].
אזל² – הלך, עזב.
אי – אם.
אי – הרי.
אי לכך – הרי לכך [לפיכך, לכן].
אידך – אחר, ההוא.
ואידך – והאחר [מה אומר על זה האחר, בעל הדעה המנוגדת?].
מאידך – מצד שני.
איטלולא – ליצנות.
חוכא ואיטלולא – צחוק וצהלה, צחוק ולעג.
איכא – יש, אפשר.
אין³ – כן.
אינהו – הם.
איניש – אדם; איש כלשהו.
איפכא – הפך, ההפך.
אית – יש.
אלא – אם לא [כי אם; רק דבר זה].
אלא מאי – אלא ש..; אולם, עם זאת.
אליבא ד.. – על הלב של [לפי, לשיטת].
אלים² – חזק פיזית, נחוש בדעתו.
אמא – אם, האם; אמי (ככינוי של ילד לאימו).
אמורא – דובר, מלומד הפותח בדיון [כינוי לאחד מחכמי התלמוד שלאחר חתימת המשנה ועד סוף המאה החמישית בערך].
אמתלה – דבר שיש בו ממש, נימוק מתקבל על הדעת לביטול או לשינוי של עדות [תואנה, תרוץ שנוח להשתמש בו כדי להצדיק מעשה או התחמקות ממעשה].
אנא² – אני.
אנן – אנחנו.
אנפין – פנים; מראה חיצוני, חזית.
אסותא – רפואה, מרפא.
ארחי פרחי – אורחים ומבקרים לרגע [עניים, נוודים, חסרי בית; ריקים ופוחזים].
ארעא – ארץ.
עפרא דארעא – עפר הארץ [כינוי לדבר חסר ערך].
אשתקד – השנה שעברה.
אתחלתא – התחלה.
אתחלתא דגאולה – ראשית הגאולה; סימנים ראשונים לגאולה.
אתמהא – מוזר. תמוה הדבר.
אתנחתה – הפסקה קצרה (מהשורש נו"ח).
אתר – מקום [מתחם המשמש לפעילות מסוג מסוים].
לאלתר – במקום, מייד.
אתרא – מקום, המקום.
אתרא קדישא – מקום קדוש [שמו של ארגון חרדי השומר על החופרים במקומות קבורה].
מרא דאתרא – אדון המקום [כינוי לרב העיר או היישוב].






כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022