מילון ארמי-עברי

♦ תהה – נעץ מבט, נדהם. הריח [התפלא, הסתקרן, שאל את עצמו].
♦ תו² – שוב [כך, הנה; שוב; עוד].
♦ תוספתא – תוספת, התוספת [שם הספר שבו נאספו רוב המשניות החיצוניות (שלא נכללו במשנה)].
♦ תותב – דייר; תושב [פרוטזה, איבר מלאכותי].
♦ תיקו – תעמוד; צורת קיצור של 'תיקום' [תוצאת שוויון במשחק או בתחרות. בגמרא: מילת סיכום לבעיה שלא נפתרה].
♦ תלת – שלוש.
♦ תמניא – שמונה.
♦ תנא – שנה, בכל המשמעויות של "שנה" בעברית: (ביצע פעולה) בשנית, למד (דבר הלכה) ועוד.
♦ תנא² – חכם ובקי במשנה.
♦ תניא – שנינו, למדנו [מילה הפותחת סוגיות רבות בגמרא ושם ספר היסוד של חסידות חב"ד <עפ"י המילים הפותחות את הספר>].
┘ תניא דמסייעא – פתיחה לברייתא שמביא אמורא לסייע לחברו [טיעון מסייע, עוד רעיון שתומך בעמדה זו].
♦ תרי – שניים.
┘ בתרי זוזי – בשני זוזים (שני מטבעות של זוז).
♦ תריסר – שנים עשר.
♦ תרץ – יישר, פתר בעיה.
♦ תרתי – שתיים, שתי-. צורת הנקבה של המספר תרי.
┘ תרתי דסתרי – שני דברים הסותרים זה את זה.
┘ תרתי משמע – בשני המובנים, בשתי המשמעויות.