מילון ארמי-עברי

♦ הא – זה, זו; הרי.
┘ הא כיצד – מילות תמיהה: איך ייתכן, איך זה יכול להיות?
┘ הא ראיה – הרי דוגמה המוכיחה את הדברים; הנה ההוכחה.
♦ האי – זה; ההוא.
┘ כהאי גוונא – באופן זה; בדרך זו; במקרה כזה.
┘ כהאי לישנא – בזאת הלשון [במילים אלה, בדברים אלה].
♦ האידנא – הזמן הזה, עכשיו.
♦ הדא – זאת.
♦ הדר³ – חזר.
♦ הווה² – היה.
┘ הווה אמינא – הייתי אומר [צירוף הבא לפני קטע דיון שידוע מראש שיידחה בשלב הבא].
♦ הי – הרי, הנה.
┘ אי לכך – הרי לכך [לפיכך, לכן].
♦ היאך – איך? כיצד?
♦ היינו – זה הוא.
┘ דהיינו – כלומר; זאת אומרת.
┘ היינו הך – אותו הדבר, שני הדברים זהים.
♦ היכי – איך.
┘ היכי דמי – איך הוא דומה? איך הוא נראה? [שאלה הבאה לברר את פרטי המקרה או המצב המדובר].
┘ היכי קאמר – איך הוא אומר? [מהי כוונת דבריו? על איזה מקרה בדיוק הוא מדבר?].
♦ הילולה – חתונה [סעודה וחגיגה שעורכים ביום השנה למותו של צדיק].
♦ הך – זאת; ההיא.
┘ היינו הך – אותו הדבר, שני הדברים זהים.
♦ הכא – כאן.
♦ הכי – כך.
┘ הכי קאמר – כך הוא אומר, כך יש להבין את דברי האומר [פתיחה להגהה או לפירוש חדש של ההלכה המתרץ את הקושייה].
♦ הלוואי – מילה המציינת משאלה.
♦ הני – אלה.
♦ הרי – הנה.
♦ השתא – שנה זו [השנה; שנה זו].
♦ השתא² – שעה זו [עכשיו, כעת].