השפה העברית - מילון ארמי-עברי / מילים שמקורן בארמית
השפה העברית

מילון ארמי-עברי

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא


מילים באות א' מילים באות ב' מילים באות ג' מילים באות ד' מילים באות ה' מילים באות ו' מילים באות ז' מילים באות ח' מילים באות ט' מילים באות י' מילים באות כ' מילים באות ל' מילים באות מ' מילים באות נ' מילים באות ס' מילים באות ע' מילים באות פ' מילים באות צ' מילים באות ק' מילים באות ר' מילים באות ש' מילים באות ת'

רבא – גדול (כמו "רב" בעברית).
סבא רבא – סב גדול [האב של הסבא או של הסבתא].
רבותא – גדולה, דבר גדול; חידוש.
מה הרבותא? – מה מיוחד בזה? מה החידוש שבזה?
רבנן – רבותינו, חכמים.
דרבנן – של רבותינו; של החכמים.
רחמנא – האוהב, הרחמן [כינוי לקדוש ברוך הוא].
ריקא – ריק, פוחז; אדם חסר ערכים.
ריש – ראש.
ריש גלותא – ראש הגולה [בעל הסמכות החילונית של הקהילה היהודית בבבל].
ריש מתיבתא – ראש ישיבה.
רישה – ראש, התחלת הדברים [כינוי לחלקה הראשון של משנה או של ברייתא].






כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016