אמורא

אָמוֹרָא
מלומד הפותח בדיון; כינוי לאחד מחכמי התלמוד.

מארמית: אָמוֹרָא, מהשורש אמ"ר (דובר, אדם המשמש פה לחכם ומעביר את דבריו לקהל השומעים).

[◄מילים שמקורן בארמית]