פשיטא

פְּשִׁיטָא
מארמית: דבר פשוט שאמור להיות ברור מאליו (מילולית: פשוטה, מובנת).

בגמרא: תמיהה על מימרה המתארת דבר ידוע או מובן מאליו.

[◄מילים שמקורן בארמית]