השפה העברית

הפועל במקרא

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
היסטוריה של העברית
היסטוריה של העברית
לדף הקודם | לדף הבא


ו' ההיפוך
ו' המקדימה פעלים בזמן עבר או עתיד הופכת את זמן הפועל (מעתיד לעבר ולהיפך).
  • וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ – המלך קם, וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם - אמר אל העם.
בשילוב עם הפסק: וַיֹּאמֶר (באמצע פסוק) לעומת וַיֹּאמַר (הפסק).

צורות פועל מקוצרות
וַיִּקָּר המקרה, וַיֵּט אָהֳלֹה, וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ.

צורות פועל מוארכות
צורות מוארכות קיימות בעיקר בעתיד ובצווי.
  • בעתיד: נִפְעְלָה (נִפְרְצָה, נִשְׁלְחָה וכד') במקום נִפְעֹל ונִפְעַל.
  • בצווי: לְכָה דוֹדִי, קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל-עַמֵּנוּ

צורות איווי ("צווי עצמי")
צורת עתיד מוארך שיש בה גם מן הקריאה לפעולה:

  • נָבוֹאָה לְמִשְכְּנוֹתָיו נִשְתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו
  • וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ
  • שִלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת
  • אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לוֹ וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ
  • נֵלְכָה נָּא עַד הַיַּרְדֵּן וְנִקְחָה מִשָּם אִיש קוֹרָה אֶחָת

זמנים לא שגרתיים (היבטים)

  • עתיד במשמעות עבר: אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה (שמות טו א)
  • עתיד במשמעות הווה: לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ (בראשית כד לא), לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ (שמות ב יג)
  • עתיד במשמעות צווי: כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן (שמות א כב)
  • עתיד מהופך במשמעות עתיד: תְּנוּ-לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה (שמות יז ב)
  • בינוני במשמעות עבר: וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת (שמות כ יד)
  • בינוני במשמעות הווה: אִם-יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת-אָחִינוּ, אִתָּנוּ--נֵרְדָה, וְנִשְׁבְּרָה לְךָ אֹכֶל (בראשית מג ד)
  • בינוני במשמעות עתיד: לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן (מל"ב ד טז), הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה
  • בינוני במשמעות תאור מצב:
    • בהווה: הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם, מַמְרִים הֱיִתֶם עִם-ה' (דברים לא כז)
    • בעתיד: יִתֶּנְךָ ה' נִגָּף, לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ (דברים כח כה), וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם (דברים כח כט)
  • בינוני במשמעות תואר הפועל: וַיֵּלֶךְ, הַפְּלִשְׁתִּי, הֹלֵךְ וְקָרֵב (שמואל א יז מא)
  • עבר במשמעות הווה: כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת-הַמַּחֲשָׁבֹת, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם (ירמיהו כט יא)
  • עבר במשמעות עתיד: עַד-אָנָה, מֵאַנְתֶּם, לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי (שמות טז כח)
  • עבר מהופך במשמעות עתיד יחסי: וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר .. וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָמָס (שמות טז כא)
  • עבר מהופך במשמעות צווי: קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית (מלכים א, יד ב)
  • מקור מוחלט בתפקיד עבר: הֶחֱרִיבוּ .. אֶת-אַרְצָם. וְנָתֹן אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, בָּאֵשׁ (ישעיהו לז יח)
  • מקור מוחלט בתפקיד צווי: הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ (ישעיהו לח ה)

"היה" כפועל עזר לפני..

  • עתיד במשמעות עבר: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק (שמות יז)
  • עתיד במשמעות עתיד: וְהָיָה, אַתֶּם תִּמְרְדוּ הַיּוֹם בַּה' .. וּמָחָר (יהושע כב יח)
  • בינוני במשמעות עתיד: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים .. מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן (ישעיהו יט יח)
  • מִהְיוֹתָם בָּא אֶל-עֲרֵמַת עֶשְׂרִים (חגי ב טז)
  • בינוני במשמעות עבר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד (שמות יט יט)

"הנני" כלשון התחייבות

  • הִנְנִי אֹסִפְךָ אֶל-אֲבֹתֶיךָ (דבהי"ב לד כח)
  • הִנְנִי יוֹסִף עַל-יָמֶיךָ, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה (ישעיהו לח ה)
  • לָכֵן הִנְנִי נָטִיתִי אֶת-יָדִי עָלֶיךָ (יחזקאל כה ז)

מקור מוחלט

  • לפני הפועל: שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ (ירמיהו לא), כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ (שמואל א כד כ)
  • אחרי הפועל: הָרְגֵנִי נָא הָרֹג (במדבר יא טו), וְנָגַף ה' אֶת-מִצְרַיִם, נָגֹף וְרָפוֹא (ישעיהו יט כב)

מקור נטוי
בעברית הקדומה קיימות שתי צורות מקור נטוי: זכרית (הרג ← לְהָרְגוֹ) ונקבית (הלך ← בְּלֶכְתְּךָ).

שימושים שונים בצורת המקור
פועל ומקור:

  • שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת-הַשֶּׁמֶשׁ (קוהלת ט יא), אֶת-כָּל-זֶה רָאִיתִי, וְנָתוֹן אֶת-לִבִּי (קוהלת ח ט)
  • וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים הֹלְכִים הָלוֹךְ, וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת ... וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ ... הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת (יהושע ו יג)
פועל + מקור:
  • לְשׁוֹן חֲכָמִים, תֵּיטִיב דָּעַת (משלי טו ב), לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא (ישעיהו א)
  • וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם (בראשית לז ד)
פועל + אות שמוש + מקור:
  • בַּיָּמִים הָהֵם, חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת (ישעיהו לח)
  • הֵן לֹא-קָצְרָה יַד-ה', מֵהוֹשִׁיעַ; וְלֹא-כָבְדָה אָזְנוֹ, מִשְּׁמוֹעַ (ישעיהו נט), מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף, וגורנך (וּגְרוֹנֵךְ) מִצִּמְאָה (ירמיהו ב כה)
  • כִּי-קָצַר הַמַּצָּע, מֵהִשְׂתָּרֵעַ; וְהַמַּסֵּכָה צָרָה, כְּהִתְכַּנֵּס (ישעיהו כח כ)
  • רָאִיתִי הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל לִשְׁלֹחַ אֶת-עֶבֶד הַמֶּלֶךְ (שמואל ב יח כט)
בתפקיד צווי:
  • לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ (דברים לא כו)
נסמך:
  • קְנֹה-חָכְמָה--מַה-טּוֹב מֵחָרוּץ; וּקְנוֹת בִּינָה, נִבְחָר מִכָּסֶף (משלי טז טז)




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022