השפה העברית - גזירת שם היליד
השפה העברית

גזירת שם היליד

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2017
שאלה של דקדוק
שאלה של דקדוק
לדף הקודם | לדף הבא

יליד (native) הוא אדם בן המקום. בדיקה של אופן גזירת שמות היליד בעברית מעלה שיש חוקיות בקביעת סיומת של שם היליד התלויה בהגיית סיומת שם המקום.

להלן טבלה המסכמת את סיומות שם היליד הנהוגות היום בעברית. בסוף הטבלה מובאים כמה יוצאים מן הכלל שמקורם לרוב בשפות זרות. בנקבה, שם הילידה הוא לרוב כמו בזכר בתוספת -ת1.

סיומת שם המקום2 שם היליד דוגמאות
שם המסתיים בהברה סגורה (תנועת חיריק) סיומת -אי ברזיל - ברזילאי, ברלין - ברלינאי, פריז - פריזאי
(אבל קפריסין - קפריסאי)
שם המסתיים בהברה סגורה (תנועת סגול) סיומת -אי דמשק - דמשקאי, חלם - חלמאי (אבל בית־לחם - בית־לחמי4)
שם המסתיים בהברה סגורה (תנועת חולם) סיומת -י אשקלון - אֶשְׁקְלוֹנִי, אֶשְׁתָּאֹל - אֶשְׁתָּאֻלִי, גבעון - גבעוני, ענתות - עַנְּתוֹתִי (אבל: לוד - לודאי)
שם המסתיים בהברה סגורה (תנועות קמץ, צרה, שורוק) סיומת -י אמסטרדם - אמסטרדמי, באר־שבע - בְּאֵר-שִׁבְעִי4, סודאן - סודאני, צ'אד - צ'אדי
ירדן - ירדני, ישראל - ישראלי
לוב - לובי
שם המסתיים ב-ִים סיומת -וֹני שעלבים - שעלבוני
שם המסתיים בהברה פתוחה (תנועת חיריק) סיומת -טאי או טני טריפולי - טריפוליטאי
נאפולי - נאפוליטני
שם המסתיים בהברה פתוחה (תנועת סגול) סיומת -אי יבנה - יבנאי
שם המסתיים בהברה פתוחה (תנועת שורוק) סיומת -אני פרו - פרואני
שם המסתיים בהברה פתוחה (תנועת חולם) סיומת -ני גילה - גִּילֹנִי, מקסיקו - מקסיקני, שִׁילֹה - שִׁילֹנִי
סיומת -אי אסקימואי, יפו - יפואי, עכו - עכואי
שם המסתיים בהברה פתוחה (תנועת קמץ) סיומת -אי אירופה - אירופאי3, ארגנטינה - ארגנטינאי, וינה - וינאי, חיפה - חיפאי5, ליטא - ליטאי, מטולה - מטולאי, מוסקווה - מוסקוואי, עפולה - עפולאי, רומא - רומאי
(אבל: נס־ציונה - נס־ציוני)
שם המסתיים
בדיפתונג -ַאי
סיומת -ָאִי6
(חיריק בא')
אורוגוואי-אורוגוואִי, דובאי-דובאִי, הוואי-הוואִי
שם מלרעי המסתיים בהברה פתוחה (תנועת קמץ) סיומת -תי גדרה- גדרתי, עזה - עזתי
שם המסתיים ב -יָה סיומת -י 1 אבחזיה - אבחזי, אנגליה - אנגלי, אתיופיה - אתיופי, בולגריה - בולגרי, רוסיה - רוסי ועוד.
שם המסתיים ב -ביָה, ליָה,
ציה,
ריָה
סיומת -יאני / -ייני בוליביה - בוליביאני, קולומביה - קולומביאני
הרצליה - הרצלייני, סיציליה - סיציליאני
ונציה - ונציאני
טבריה - טברייני, נהריה - נהרייני
שם המסתיים ב -ניָה סיומת -תי קניה - קנייתי, נתניה - נתנייתי
שם המסתיים ב -זיָה סיומת -יני גרוזיה - גרוזיני
שם המסתיים ב -ָיִם סיומת -יְמִי גבעתיים - גבעתיימי
יוצא מן הכלל ירושלמי הסיומת נקבעה על פי השם הקדום "ירושלם"
יוצא מן הכלל החלפת התנועה בסוף השם הודו - הודי
יוצא מן הכלל החלפת סיומת -יה בסיומת -קי איטליה - איטלקי
יוצא מן הכלל קיצור השם + סיומת -ני דנמרק - דני, טקסס - טקסני
יוצא מן הכלל סיומת -זי בורמה - בורמזי, מילאנו - מילנזי, מלטה - מלטזי,
פורטוגל - פורטוגזי (פורטוגלי?), פקין - פקינזי,
קונגו - קונגולזי (קונגואי?)
יוצא מן הכלל סיומת -רי שוויץ - שוויצרי


1 שם הילידה הוא לרוב כמו השם בזכר בתוספת -ת. בשמות הבאים, סיומת שם הילידה הוא -ָה: איטלקייה, אנגלייה, בולגרייה, גרמנייה, הונגרייה, טורקייה, יוונייה, מצרייה, ספרדייה, פולנייה, צרפתייה, רומנייה, רוסייה ותימנייה (◄דתיה ודתית). [רות אלמגור-רמון: קשר בין הסיומת -ָה לנקבה לבין הגייה מלרעית של השם ביחיד]

2 כאשר יש שני כללים המתאימים לשם מסויים, יש לבחור את הכלל הספציפי יותר (בעל הסיומת הארוכה יותר).

3 אירופה - אירופאי (לאדם). כשם תואר מקובל לומר אירופי.

4 כאשר שם המקום הוא צרוף סמיכות, צורת היידוע שלו היא ביידוע הסומך (על משקל: יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי).

5 למרות שעל פי המסורת אפשר גם חיפני (בתלמוד הבבלי: "חיפני ובישני לא ישא את כפיו-- אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן, ולא אנשי בית חיפה") – זה לא נהוג היום.

ויש שמות נוספים שלהם שתי צורות (בדומה לאמריקאי/אמריקני):

  • אסיה – אסיאתי עדיף על אסייני (אבל כשם תואר: "שם אסייני")
  • אפריקה – אפריקני עדיף על אפריקאי (אבל כשם תואר: "אריה אפריקאי")
  • מרוקו – מרוקאי עדיף על מרוקני (אבל כשם תואר: "מסעדה מרוקנית")

6 באנלוגיה לצמדים מסוג: בַּנַּאי-בַּנַּאִי, עִתּוֹנַאי-עִתּוֹנָאִי וכד' (ראו גם הערה בסוף העמוד הבא: ◄סיומת -ַאי או -אִי).



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2017