|
בעברית קשה להגות מילים והברות הפותחות בשווא נח (בעיצור ללא תנועה), וכן מילים שיש בהן שני עיצורים רצופים
ללא תנועה. חשבו למשל על השמות הֶרְצְל ובֶּרְל: הקושי להגות את שני השוואים הרצופים גרם לשינוי
בהגייה המקובלת שלהם בעברית להֶרְצֵל ולבֶּרֵל.
הפתרון של העברית להגיית מילים הפותחות בשווא נח הוא להקדים להן אל"ף הנהגית כתנועה. אל"ף זו נקראת אל"ף
פרוסתטית, מלשון פרוטזה (כמו איבר מלאכותי).
את שורשי התופעה הזאת ניתן לראות כבר בתנ"ך. למשל:
מאחר שמילים הפותחות בשווא נח אינן טבעיות לעברית, הא' הפרוסתטית נמצאת בעיקר במילים שאולות משפות זרות. למשל, במגילת אסתר מוצאים כמה מילים כאלה ממקור ◄פרסי: אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, אֲחַשְׁתְּרָנִים – במקור, אלו מילים בפרסית המתחילות בצמד העיצורים השוואיים "חְשְׁ". הא' הפרוסתטית בולטת במיוחד במילים ממקור ◄יווני. הנה רשימה חלקית: אסטרטג, אסכולה, אספרגוס, אפלטון, אצטבה, אצטדיון, אצטרובל. לעיתים מוצאים א' פרוסתטית גם במילים הפותחות בתנועה בשפת המקור, כגון: אלכסון (loxos) ואתרוג (במקור מפרסית: turung).
בימינו, קל יותר לדוברי העברית להגות שווא נח בתחילת המילה, ולכן בחלק מהמילים כבר לא נהוגה היום הא'
הפרוסתטית (למשל במילה ספורט שנהגתה פעם אספורט).
הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|
|