|
|
מספר סתמי הוא מספר העומד בפני עצמו ואינו מונה עצמים.
מספרים סתמיים יבואו תמיד בנקבה: אחת, שתיים, שלוש, .., עשר, אחת־עֶשְׂרֵה, שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וכו'.
המספר הסתמי משמש:
- בהתפקדות, כשכל אדם מזוהה על ידי מספר (אחת, שתיים, שלוש).
- בנוסחאות ובתרגילי חשבון ("שתיים ועוד שתיים" שווה "ארבע")
- לצד שם עצם הנושא מספר, כגון: מספר טלפון, קו אוטובוס, סעיף וכד'. במקרה זה, ניתן להוסיף את
המילה "מספר" אחרי שם העצם: קו (מספר) תשע עשרה, בית (מספר) שתיים, האזרח מספר אחת.
מספרים סתמיים נחשבים כתמורה ולא כלוואי, ואינם תלויים במינו הדקדוקי של שם העצם.
המספר המונה:
- למניית שם עצם הבא פעמיים, משתמשים בצורת הנסמך - שְׁתֵּי לנקבה ושְׁנֵי לזכר: שתי בנות, שני בנים.
- למניית שמות עצם שמספרם 3 עד 10, משתמשים במספר הסתמי הרגיל עבור הנקבה, ומוסיפים את הסיומת -ָה עבור זכר:
שמונֶה בנות, שמונָה בנים
- במניית מספר שבין 11 ל-19, נוספת למספר הסיומת עָשָר עבור זכר, והסיומת עֶשְרֵה עבור נקבה:
שלושָׁה־עשר בנים, שתים־עשרה בנות. במספר שמונה עשרה (בנקבה) הנ' מנוקדת בסגול:
הַכְּנֶסֶת הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
שם העצם:
- במספר הגדול או שווה לשתיים, שם העצם יבוא ברבים.
- במספר הגדול מ־10 (11 ויותר), יכולים שמות עצם מסוימים לבוא גם ביחיד.
שמות העצם הללו קשורים בעיקר ביחידות הניתנות למדידה (שנה, יום, חודש, מטר, שקל, דולר, אחוז, קילו), וכן בשמות
נפוצים מסוימים. למשל: אחד־עשר יום, שמונים מטר; חמישים איש.
- שמות לועזיים המציינים מידות ומשקלות יכולים לבוא בצורת היחיד גם לאחר המספרים 2 עד 10:
שני מטר, שלושה קילוגרם, שבעה דונם, ארבעה דולר. אבל שמות עבריים באים רק בצורת הרבים: שָלוש רגליים (feet), ארבעה מִילִים (miles).
כאשר מונים עצמים ממין נקבה - המספר גם הוא ממין נקבה. כאשר מונים עצמים ממין זכר - המספר הוא ממין
זכר. אבל גם כאשר מונים קבוצה מעורבת - המספר הוא ממין זכר. למשל: עשרה עיירות וכפרים;
שישה קערות ואגרטלים. במקרה כזה, מומלץ לשנות את סדר העצמים בקבוצה, כך שהעצם הראשון יהיה ממין זכר
(עשרה כפרים ועיירות, שישה אגרטלים וקערות).
המספר המונה:
- בשמות עצם שמספרם 2 עד 10, המספר המונה בא בצורת נסמך (לעתים צורת הנסמך והנפרד הן זהות):
- צורת הנסמך הרגילה עבור זכר מסתיימת ב-ת' במקום ב-ה' (שְׁלֹשֶׁת־, חֲמֵשֶׁת־), וכן אַחַד־, שְׁנֵי־
- בחלק מצורות הנסמך הנקבה משתנה הניקוד לעומת הנפרד: שְׁלֹש־, חֲמֵש־, שְׁבַע־, תְּשַׁע־ (וכן שְׁתֵּי־)
- בשמות עצם שמספרם גדול מ-10, המספר המונה בא בצורת הנפרד: חמישים ושניים השבועות, שלוש מאות שישים וחמישה
הימים.
- המספר מאה יבוא בנפרד או בנסמך: מְאַת השנים או מֵאָה השנים.
שם העצם יבוא תמיד ברבים.
המספר המונה המקדים יחידות (מאות, אלפים וכו') תואם להן במינו:
- המילה מאה מינה נקבה, ולכן לפני מאות יבוא המספר בנקבה בנסמך: שְׁלֹש מאות - חֲמֵשׁ מאות - שְׁבַע מאות - תְּשַׁע מאות
(תזכורת: במספר מָאתַיִם - האות א' נחה)
- המילה אלפים מינה זכר, ולכן המספר שלפניה יבוא בזכר - עד 10 בזכר נסמך, וממספר 11 ואילך בזכר נפרד.
לדוגמה: תִּשְעַת אלפים; עשרים ותשעה אלף
- המילה אלפים יכולה לבוא בנפרד או בנסמך: כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ (שמות לב כח) או כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ (יהושע ז ג).
- לפני מיליונים, המספר המונה תמיד בזכר: חמישה מיליון, חמישה מיליוני־ או חמישה מיליונים
לדוגמה: חמישה מיליון ביצים, חמישה מיליוני ביצים, חמישה מיליונים ביצים (כל האפשרויות תקינות)
- גם במספרים גדולים יותר המונה הוא בזכר: שמונה מיליארד, שבעה טריליון וכן
הלאה. גם כאן מותר לומר את היחידות בשלוש הצורות: שמונה מיליארד, שמונה מיליארדים או שמונה מיליארדי־
המילה עשרות מופיעה בשתי צורות נסמך: עַשְׂרוֹת- או עֶשְׂרוֹת-
מין המונה (מעל קו השבר) נקבע על-פי מין המכנה (מתחת לקו השבר):
- חצי, שליש, רבע - מינם זכר: שלושה חצאים, שני שלישים, שלושה רבעים
- חמישית עד עשירית - מינן נקבה: שבע שמיניות, חמש תשיעיות, שלוש עשיריות
- מכנה מעל עשר - מינו נקבה: שבע חלקי עשרים וחמש
סדר האיברים במספר מעורב הוא: היחידות השלמות, שם העצם ובסוף השבר:
- שבעה שקלים וחצי
- שלש אמות ומחצה (זבחים סג א).
- תשעים ושלש אמה ושליש (ירושלמי, עירובין ב).
בלשון ימינו נהוג לסטות מהכלל הזה, בעיקר בשני מקרים:
- כאשר לצד שם העצם בא לוואי: בשלוש וחצי השנים האחרונות; בשנתיים וחצי שהייתי שם.
- כאשר שם העצם הוא מספר יחידות (כגון מיליון או מיליארד): שלושה וחצי מיליון שקלים (=3,500,000).
זאת לעומת "שלושה מיליון שקלים וחצי" שפירושם: 3,000,000.5.
התאריכים בחודש מינם זכר (מונים את ימי החודש).
התאריך יכול להיות בְּ<שם חודש> או לַחֹדֶשׁ (ל+ המילה חודש):
- אֶחָד באפריל, אֶחָד במאי, תִּשְׁעָה באב, עֲשָׂרָה בטבת, שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה במאי
- וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ (יחזקאל לב יז)
במקום שם החודש אפשר גם לומר לַ + מספר החודש (מספר סודר: ראשון, שני, שלישי וכו'):
- בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ (חגי ב י)
המספר שאחרי המילה "פי" יבוא בזכר – כך על פי התנ"ך (ככל הנראה - פה של מספר אנשים):
- פי שניים, פי שלושה, פי ששה עשר
- וִיהִי נָא פִּי-שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי (מלכים ב', ב ט)
- כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר, לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם (דברים כא יז)
- וְהָיָה בְכָל-הָאָרֶץ, נְאֻם-ה', פִּי-שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ; וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ (זכריה יג ח)
- חד־צדדי, חַד־פַּעֲמִי, דו־שנתי, תלת־שנתי, ארבע־שנתי, תשע־שנתי, רב־צדדי
עוד על שם המספר
באתר סנונית.
כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|
|