השפה העברית - מילים שמקורן בפרסית
השפה העברית

מפרסית

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא

הפרסית נכתבת היום באותיות ערביות, אך היא אינה שפה שמית, כי אם שפה הודו־אירופית. היא משתייכת לאותה משפחת שפות הכוללת את החיתית (שפה קדומה שדוברה באסיה הקטנה), את הסנסקריט ההודית, היוונית העתיקה והלטינית, וכן את רוב שפות אירופה של ימינו: אנגלית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, רוסית ועוד.

הפרסים היו בעלי דת ייחודית – הדת האמגושית ("זורואסטרית", על שמו של נביאם - זרתוסטרא), והם הקימו אימפריה מפוארת ששלטה בתקופות מסוימות בחלקים נרחבים מהמזרח התיכון ואף מעבר לו. לאחר שנכבשו על ידי היוונים והפרתים והקימו מחדש את ממלכתם, איבדו הפרסים את עצמאותם במאה השביעית לכיבוש המוסלמי. עם הכיבוש החל תהליך הדרגתי של התאסלמות ואימוץ של אלמנטים מהתרבות הערבית – בין היתר אומץ אז הכתב הערבי, ונוספו לו כמה אותיות המשמשות לכתיבת עיצורים שאינם קיימים בערבית.

הפרסית של ימינו משופעת במילים ובביטויים שאולים מערבית. עם זאת, התחביר, הפונולוגיה והמורפולוגיה של השפה הם הודו־אירופיים, וגם רוב אוצר המילים הבסיסי (מספרים, שמות בני המשפחה וכיו"ב) הוא במקורו הודו-אירופי.

המילון

אישפז – בפרסית, aspinj פירושו אירוח או בית הארחה. המילה הגיעה לעברית דרך הארמית ('אושפיזין' – אורחים), והמילה חדרה גם ליוונית (hospis) וללטינית ומהן ללשונות המערב (hostpital, hostel ו-hotel).
אשכרה – בשפת הדיבור: שקוף וברור. מפרסית: דבר ידוע, גלוי.
אשמדאי – מלך השדים. בפרסית: אזמידאן - שטן (מילולית: aesma-כעס; daeva-רוח, שד).
אתרוג – בפרסית: turung – ירקרק־צהבהב (במקור מטאמילית).
בוסתן – גן, לרוב גן של עצי פרי. במקור: גן סגור הנמצא בחצר של בית ובו פרחים ועשבים נותני ריח. במקור: מקום הריח (bo-ריח נעים, stan-מקום של..).
בזאר – שוק. בפרסית: bāzār.
בלגן – מפרסית: bala-khana – עליית גג (מילולית: חדר גבוה). המילה הגיעה לעברית דרך הטורקית והרוסית.
גזבר – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר).
גיזה – אוצר: "גיזת הזהב" (בפרסית: ganza – אוצר).
גנזים – בפרסית, משרד האוצר (גנזך – בית אוצר). בלשון חז"ל, המילה קיבלה משמעות של הטמנה.
דוכן – מקום גבוה.
דת – חוק, משפט, פקודת המלך.
המן – במקור, hama manah משמעו אותה ◄הדעת/הדעה, כלומר בעל אותה הדעה כשל המלך. אביו של המן נקרא המדתא או hama data, כלומר אותו החוק (כמו של המלך).
הנדסה – גיאומטריה (בפרסית: handasa). המילה הגיעה לעברית דרך הערבית.
ורד - ◄הפרח המוכר לנו (בפרסית: varda). המילה הגיעה לעברית כנראה דרך הארמית (ורדא).
ושתי – הנחשקת (vaš לחשוק; ti צורת הבינוני הפעול - הווה).
חאקי – צבע הסוואה צבאי. מפרסית: khāk - אבק. .
טאלק – מפרסית: talk (דרך הערבית).
לילך – מפרסית: nilak – צבע בגוון כחול.
לימון – בפרסית, שם גנרי לכל פרי הדר.
סוכר – בפרסית: shakar (במקור מסנסקריט).
סרבל – מפרסית: sharval – מכנסיים.
פוזמק – גרב.
פור – בפרסית: puru – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות. מקור המילה הפרסית הוא באכדית: puru, buru - אבן; וייתכן שבמקור זו מילה שומרית. מכאן גם שם החג 'פורים'.
היום משתמשים במילה במשמעות של החלטה גורלית: "הפור עוד לא נפל".
פיג'אמה – פריט לבוש, לאו דווקא לשינה. מילולית: לבוש לרגל (pae-רגל; jamah-בגד).
פיסטוק – האגוז המוכר. בפרסית: pistah.
פרדס – בפרסית: מקום מוקף חומה שבו צדים בעלי חיים לשם הנאה (pairi - להקיף; daêza - חומה). המילה מופיעה בתנ"ך במשמעות של מטע עצי פרי – למשל בשיר השירים (ד יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, ובעברית של ימינו המשמעות צומצמה למטע עצי הדר. המילה פרדס הגיעה גם לאנגלית ולשפות אירופאיות אחרות במשמעות של גן עדן (paradise).
פרוור (גם: פַּרְבָּר) – שכונה בקצה העיר. במקור: פַּרְוַאר - ביתן.
פתגם – פקודה, גזירה, פסק דין. בפרסית: patigáma.
קיוסק – בפרסית, kushk הוא ארמון או אכסדרה (מרפסת עמודים או כניסה מקורה בחזית בנין חשוב). המילה חדרה לשפות האירופיות דרך הטורקית.
שח-מט – בפרסית, שח (shah) משמעו מלך (קיצור של kshayathiya – מלך בפרסית עתיקה). מאט (mat) – נדהם; היה חסר אונים. כשהצירוף עבר לערבית, התפרשה המילה "מאט" כ"מת" (כמו בעברית) בגלל דימיון הצליל בין המילים. מערבית הצירוף חדר לספרדית ולצרפתית עתיקה, ומהן ללשונות אירופה ולעברית.

עוד על השפה הפרסית (באנגלית).



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016