ורד ושושנה

הפרח שרואים בתמונה מימין הוא ורד, נכון

המילה שושנה היא מקראית. למשל, הושע ניבא על ישראל שיִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה; וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן (יד ו). ובשיר השירים מוזכרת השושנה פעמים רבות: הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים; שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים; שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, ◄סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. ועוד פסוק אחד, ושימו לב לחוחים: כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת (שיר השירים ב ב).

קל להבין מהפסוקים הללו את מקור הבלבול. השושנה מתוארת בהם כמלכת הפרחים, היא ריחנית, שפתיה שושנים והיא מוקפת קוצים (חוחים). בהחלט ניתן לשייך את כל התאורים הללו לפרח הידוע בלועזית בשם Rose. בנוסף לזה, המילה ורד לא נזכרת כלל בתנ"ך.

אבל, בלשון חז"ל מופיעה כבר המילה ורד במשמעות של ימינו. מקורה של המילה ורד הוא ב◄פרסית. במשנה למשל, מסופר על גינת ורדים שהיתה בירושלים (מעשרות ב ה) ועל בני מלכים שהיו סכים את פצעיהם בשמן ורדים (שבת יד ד). די ברור מכאן שהכוונה היא לורד של ימינו. לשושנה, לעומת זאת, לא היתה משמעות מוגדרת בלשון חז"ל, והיא ציינה פרח סתם: "והציץ בפרד... וראה בו שושנה אחת של ורד." (ויקרא רבא כב).

אם כך, איזה פרח הוא השושנה התנ"כית? על פי שמה, לשושנה יש ששה עלי כותרת. היום מקובל לזהות אותה עם פרח השושן - הליליום.