השפה העברית - פירות יער
השפה העברית

פירות יער

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2018
צומח ודומם
צומח ודומם
לדף הקודם | לדף הבא

פטל (Raspberry) – פירות הפטל יפהפיים וטעימים וצבעם אדום-ורוד. יש גם סוג פטל שצבעו שחור – הפטל השחור (Black Raspberry). את פרי הפטל הבשל אפשר לזהות על פי השקע הקעור שנשאר בו כשהוא נפרד לחלוטין מן הגבעול. מלבד הפטל המתורבת, אפשר למצוא בעונה גם פטל בר, בעיקר באיזור הנחלים.

אַסְנָה (Blackberry) - פירות יער גדולים יחסית, בצבע שחור, מורכבים מהמון גרגרים קטנים. האסנה דומה בצורתה החיצונית לפטל, אך בניגוד לפטל, בפרי האסנה נשאר השלד העצי, והוא אינו נפרד ממנו לגמרי [הסבר באנגלית]. האסנות גדלות בארץ - גם בר וגם מתורבתות.

תות בר (Wild Strawberry) – תות הבר הוא המקור לתותי השדה הנפוצים. תותי־הבר הם זעירים (יותר קטנים מפטל!), ריחניים וטעימים מאוד למאכל.

תות עץ (Mulberry) - בן חריג במשפחה, גדל על עצים גבוהים ונמצא בשפע גם בארץ. הפירות טעימים מאוד לאכילה סתם כך, וגם כריבות וליקרים.

אוכמניות (Blueberries) – גרגרים כחולים קטנים עם מעטה אפרפר-כסוף. טעמם מתוק יחסית. כל מי שקטף אי פעם אוכמניות (וגם אכל תוך כדי) התנסה בתכונתן לצבוע את הלשון, השפתיים והאצבעות בכחול עמוק.

דומדמניות (Currant / Cassis) - יש שחורות (Black currant), אדומות (Red currant) ולבנות, שהן בעצם זהובות (White currant). הפירות הם גרגרים קטנים ושקופים, הגדלים באשכולות על שיח ונראים כמו אשכולות ענבים מיניאטוריים. ככל שהדומדמניות נותרות זמן רב על השיח, הן הופכות להיות מתוקות יותר, אבל הן אף פעם לא מתוקות ממש. מהדומדמניות השחורות מכינים את הליקר Crème de Cassis הפופולרי.

חמוציות (Cranberries) – למרות צבען האדום הבוהק, טעמן חמוץ מאד, ולכן חייבים להמתיק אותן היטב לפני השימוש. החמוציות הן המרכיב המרכזי ברוטב האמריקאי המסורתי, המלווה את ההודו של חג ההודיה והכריסמס. מיץ חמוציות נחשב לתרופה בדוקה לדלקות בדרכי השתן ולבעיות כליות.

סמבוק (Elderberry) – שימשו בעבר לרפואה עממית ובימי הביניים אף רווחה אמונה שענפי הסמבוק הם משכן למכשפות ולכן נמנעו מלגזום אותם. מפירות הסמבוק מכינים יין וכן ניתן להשתמש בהם להכנת ריבות ועוגות. הפירות מכילים אחוז גבוה של ויטמין C.

עכּוביות (Gooseberry) - נקראות גם חזרזר. הגרגרים שקופים, כך שאפשר לראות מבעד לקליפה את העורקים ואת הזרעים, חלקם בעלי פלומה עדינה. הם יכולים להיות לבנים - זהובים, ירקרקים וגם אדומים־סגולים. הזנים שונים בגודלם – מגרגרים קטנים ועד גרגרים בגודל 5-4 ס"מ. ארומטיים מאוד, אך חמוצים יחסית ולא כל כך עסיסיים, ולכן משמשים בעיקר להכנת ריבות.

פיטנגו (Eugenia uniflora) – שיח או עץ בגובה של עד ששה מטרים, שנפוץ בדרום אמריקה. הפירות עגולים עם חריצים עדינים, וצבעם אדום, סגול או שחור. הפיטנגו גדל גם באיזורים אחרים אבל מעדיף אקלים לח. הפרי נאכל כשהוא טרי, ומשמש גם לעשיית ריבות ומשקאות (כולל אלכוהוליים). בהבשלה מלאה, הפירות מקבלים טעם אופייני, ארומטי וחריף במקצת.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2018