זית ושמן זית

זית הוא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. בימי קדם נקראה הארץ "ארץ זית שמן".

מושגים ומונחים

זית – מוסקים, מסיק (השורש מס"ק קרוב אל השורש מש"ך):

• "תני רבי חייא: הקוצר, הבוצר, המוסק, הגודר, התולש, האורה - כולהן משום קוצר" (ירושלמי, שבת מד א)
• השיטה המקובלת להורדת הזיתים מן העץ היא נקיפה. למשל: כְּנֹקֶף זַיִת (ישעיהו כד יג). פירוש השורש נק"ף הוא דפק (כמו בנקיפות לב או נקיפות מצפון). בשיטת הנקיפה מורידים את הזיתים מהעץ על ידי דפיקות על ענפי העץ.
• שיטה נוספת - משיכת הענפים ותלישת הזיתים בידיים

לעצירת הזיתים (הפיכת הזיתים לשמן) משמש בית הבד (בד - במשמעות של ענף או קורת עץ).

העובד בבית הבד נקרא בַּדָּד.

ביטויים וצרופי מילים

באו כשמן בעצמותיו - הדברים נעמו לו מאוד וערבו לאוזניו
הוסיף שמן למדורה - אמר דבר שהדליק מחדש את הסכסוך; נתן לכועסים עוד סיבה לכעוס
טוב שם משמן טוב - שמו הטוב של האדם (המוניטין, האמון שנותנים בו) חשוב משמן טוב (נכסים, עושר)
שמן זית זך - השמן הטוב ביותר. בהשאלה (באירוניה): אדם מושלם וללא רבב

מונחים וביטויים נוספים:

פך השמן, שמנהּ וסוֹלתהּ