![]() |
במבט ראשון נוטים אולי לומר שהחתול משנה את הדעה ולא את הדעת: המילה דעת נראית, מבחינת הצורה, כמו צורת הסמיכות של המילה דעה (כמו ספה - ספת טלוויזיה, שנה - שנת לימודים וכו'), אבל בבדיקה נוספת מסתבר שזה לא כך: כבר בתנ"ך, המילה דעת היא גם מילה עצמאית ואינה רק צורת סמיכות. למשל: יִרְאַת ה', רֵאשִׁית דָּעַת (משלי א ז). המשקל הזה אינו חריג במיוחד, ויש עוד מילים כאלו, שהן מילים בפני עצמן: שֶׁבֶת (כוכב שבת), לֶכֶת (שיר לכת), גַּעַת (אל געת) וכו'. במבט שני עלולים, אם כן, להסיק, שדעה ודעת הן מילים נרדפות וששתי הצורות נכונות במידה שווה. כלומר, ש"שינה את דעתו" זהה ל"שינה את הדעה שלו". אבל זה לא נכון: יש בכל זאת הבדל דק בין המילים. אפשר להבחין טוב יותר בהבדל הזה, אם נזכור שדעה ברבים הן דעות, בעוד שדעת אין לה צורת רבים. כלומר, דעה היא מחשבה אחת, ויכולות להיות הרבה מחשבות, בעוד שדעת היא תודעה, כלל הדעות של בן אדם, והיא קיימת רק ביחיד. כך למשל, אפשר להגיד "קל דעת" אבל לא אומרים "קל דעה"; ואם אומרים שמישהו הוא "חסר דעה" (בענין מסויים), אין זה אומר שהוא בהכרח גם חסר דעת (◄טמבל). אי לכך, המסקנה היא ששתי הצורות דעה ודעת הן נכונות, ויש ביניהן הבדל דק במשמעות:
הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2025
|
|