השפה העברית

העז או העיז

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
שאלה של צורה
שאלה של צורה
לדף הקודם | לדף הבא


אם רק נעיז להסתכל טוב בעיניים
אל המקום שהאחד מדבר
אם רק נעיז להבין אז בינתיים
לבכות לבכות על הכל
ולצחוק לצחוק על הכל
(מתוך השיר "אם רק נעיז", מילים ולחן: מוש בן ארי)

מוש בן ארי, כמו רבים אחרים, מתבלבל בין להעז ולהעיז.

להעיז הוא פועל מהשורש עו"ז, בגזרת עו"י, ופירושו לתפוס מחסה או להכניס למקום מחסה.
כך נאמר במקרא: הָעִיזוּ, אַל תַּעֲמֹדוּ, כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל! (ירמיה ד ו). ומהשורש עו"ז באה גם המילה מעוז, המוכרת מהשיר "מעוז צור ישועתי". מעוז – מקום מחסה, מקום מקלט; ובשם זה נקראו גם העמדות שהיו על גדת הסואץ במלחמת יום כיפור, המעוזים.

יש אגדה שלהעיז פירושו לכנס את הצאן . האגדה מבוססת על הפסוק: וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה (שמות ט יט). אבל מהפסוק ברור שהָעֵז פירושו פשוט הבא למקום מחסה. אפשר להעיז בני אדם, אפשר להעיז מקנה (צאן, בקר, סוסים ושאר בהמות) ואפשר בפרט להעיז גם צאן.

לפי כללי גזרת עו"י אומרים בעבר: העזתי, העזת, העיז והעיזה;
בהווה: מעיז, מעיזה ומעיזים; בעתיד: אעיז ותעיז;
ובציווי: הָעֵז, העיזי והעיזו.

השורש עו"ז (עוד') מוכר גם בערבית באותה המשמעות. יש בקוראן פסוק ידוע הקורא לחסות באל: أعوذ بالله من الشيطان الرجيم (אעוד'ו באללה מן אלשיטאן אלרג'ים), כלומר: אחסה באל מפני השטן הארור.


להעז, לעומת זאת, הוא פועל מהשורש עז"ז, כלומר בגזרת הכפולים, ופירושו לפעול באומץ (או בחוצפה). כך בצה"ל מחלקים את עיטור העוז, ואחד משמותיו של האלוהים הוא עיזוז (מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר; ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה - תהילים כד ח). עוז הוא אומץ, ועיזוז הוא אמיץ וגיבור. שניהם מהשורש עז"ז.

לפי תבנית גזרת הכפולים, אומרים בעבר: העזתי, העזת, העז והעזה; בהווה: מעז (איך זה שכוכב אחד לבד מעז), וכן מעִזה, מעִזים ומעִזות; בעתיד: אעז, תעז, תעזי וכו', ובציווי: העז, העזי והעזו. שימו לב שהצורות מעיזה, מעיזים ומעיזות נהגות בחיריק (אך נכתבות ללא יו"ד בכתיב חסר ניקוד תקני).

במקורות חל לעתים בלבול בין הגזרות ובמקרים מסוימים נעשה שימוש בפועל עז"ז כאילו היה בגזרת עו"י. למשל בתלמוד: "אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו" (גיטין נא ב; כתובות יח א), כלומר אין אדם מחציף פנים, מתחצף לבעל חובו. "העזת פנים" הוא ביטוי המשמש כבר במקרא: וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ; הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ (משלי ז יג). אך בעוד שבמקרא הפועל הֵעֵזָה הוא בעבר ובצורה הנכונה, בגזרת הכפולים בהווה זכר, כפי שראינו, צריך לומר מעז פנים.

חיפוש בגוגל מעלה שגם היום כמעט אף אחד אינו משתמש בפועל הזה כהלכה:

  • "הכוח להעיז, הכוח לשנות" (במקום הכוח להעז)
  • "להעיז ולהתמסר לאהבה" (במקום להעז)
  • "... שאפילו ואן גוך לא העיז לצייר" (במקום העז)
  • "כל מה שרציתם לדעת ולא העיזו לספר לכם" (במקום לא העזו)

אבל אנחנו, אחרי שהעמקנו, נוכל להעז ולומר:

אם רק נעז להסתכל טוב בעיניים
אל המקום שהאחד מדבר
אם רק נעז להבין אז בינתיים
לבכות לבכות על הכל
ולצחוק לצחוק על הכל

______
*נכתב עם עינת קדם, ספטמבר 2009.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022