![]() |
אם רק נעיז להסתכל טוב בעיניים
אל המקום שהאחד מדבר אם רק נעיז להבין אז בינתיים לבכות לבכות על הכל ולצחוק לצחוק על הכל מוש בן ארי, כמו רבים אחרים, מתבלבל בין להעז ולהעיז.
להעיז הוא פועל מהשורש עו"ז, בגזרת עו"י, ופירושו לתפוס מחסה או להכניס למקום מחסה.
יש אגדה שלהעיז פירושו לכנס את הצאן
לפי כללי גזרת עו"י אומרים בעבר: העזתי, העזת, העיז והעיזה;
השורש עו"ז (עוד') מוכר גם בערבית באותה המשמעות. יש בקוראן פסוק ידוע הקורא לחסות באל:
أعوذ بالله من الشيطان الرجيم (אעוד'ו באללה מן אלשיטאן אלרג'ים), כלומר: אחסה באל מפני השטן הארור.
![]() להעז, לעומת זאת, הוא פועל מהשורש עז"ז, כלומר בגזרת הכפולים, ופירושו לפעול באומץ (או בחוצפה). כך בצה"ל מחלקים את עיטור העוז, ואחד משמותיו של האלוהים הוא עיזוז (מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר; ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה - תהילים כד ח). עוז הוא אומץ, ועיזוז הוא אמיץ וגיבור. שניהם מהשורש עז"ז. לפי תבנית גזרת הכפולים, אומרים בעבר: העזתי, העזת, העז והעזה; בהווה: מעז (איך זה שכוכב אחד לבד מעז), וכן מעִזה, מעִזים ומעִזות; בעתיד: אעז, תעז, תעזי וכו', ובציווי: העז, העזי והעזו. שימו לב שהצורות מעיזה, מעיזים ומעיזות נהגות בחיריק (אך נכתבות ללא יו"ד בכתיב חסר ניקוד תקני). במקורות חל לעתים בלבול בין הגזרות ובמקרים מסוימים נעשה שימוש בפועל עז"ז כאילו היה בגזרת עו"י. למשל בתלמוד: "אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו" (גיטין נא ב; כתובות יח א), כלומר אין אדם מחציף פנים, מתחצף לבעל חובו. "העזת פנים" הוא ביטוי המשמש כבר במקרא: וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ; הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ (משלי ז יג). אך בעוד שבמקרא הפועל הֵעֵזָה הוא בעבר ובצורה הנכונה, בגזרת הכפולים בהווה זכר, כפי שראינו, צריך לומר מעז פנים. חיפוש בגוגל מעלה שגם היום כמעט אף אחד אינו משתמש בפועל הזה כהלכה:
אבל אנחנו, אחרי שהעמקנו, נוכל להעז ולומר:
אם רק נעז להסתכל טוב בעיניים
אל המקום שהאחד מדבר אם רק נעז להבין אז בינתיים לבכות לבכות על הכל ולצחוק לצחוק על הכל ______ *נכתב עם עינת קדם, ספטמבר 2009. הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|
|