השפה העברית

שמות הארצות ומקורן

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
זמן ומקום
זמן ומקום
לדף הקודם | לדף הבא


בוודאי שמתם לב לכך שבעברית יש שמות יחודיים לכמה מהארצות: France נקראת צרפת, Spain היא ספרד, ו-Greece היא יוון. איך קיבלו הארצות הללו את שמן? ואיך אומרים: אמריקני או אמריקאי?

איטלקי – מנין?

המילה איטלקי נמצאת כבר במשנה. למשל בסנהדרין פרק ח', ב': "וישתה חצי לג יין האיטלקי..."

מקורה של הסיומת הזאת הוא כנראה יווני: "איטליקוֹס" ביוונית הוא איטלקי, והסיומת היוונית "-יקוֹס" (שייך ל-) התגלגלה גם ללטינית ומשם גם לשפות אחרות. למשל באנגלית, הסיומת "-ic" מציינת שייכות או תכונה, ושם התואר italic באנגלית משמעו איטלקי.

אמריקאי או אמריקני

רבים מתלבטים מה הצורה הנכונה: אמריקאי או אמריקני? ובכן, לשתי הצורות האלה יש סימוכין, ושתיהן שגורות בשימוש.

רוב הלשונאים (בפרט: סיוון, אבינרי, רבי) העדיפו את הצורה "אמריקני", אבל גם הצורה "אמריקאי" נחשבת תקינה.

◄כללים לגזירת שם היליד ממקום המגורים.

יוון

יוון התנ"כי היה נכדו של נוח, בנו של יפת. בבראשית נאמר: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי-נֹחַ, שֵׁם חָם וָיָפֶת; וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים, אַחַר הַמַּבּוּל. בְּנֵי יֶפֶת--גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל" (י א-ב). על פי המסורת, שם הוא אבי העמים השמיים, חם הוא אבי העמים החמיים (האפריקאים) ויפת הוא אבי העמים ההודו-אירופאיים.

יוון, בנו של יפת, מזוהה אם כן עם העם היווני עוד מזמן המקרא. בזכריה (ט יג)נאמר: וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן, עַל-בָּנַיִךְ יָוָן. ובחזיון דניאל (ח כא) מוזכרת יוון יחד עם ממלכות מדי ופרס בין ממלכות העולם העתיק: הָאַיִל אֲשֶׁר-רָאִיתָ, בַּעַל הַקְּרָנָיִם--מַלְכֵי, מָדַי וּפָרָס. וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר, מֶלֶךְ יָוָן.

כושים

על פי המסופר בבראשית, גן העדן כלל את הפרת והחידקל וגם את ארץ כוש: "וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן--הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ" (ב יג). אבל כוש עצמו מופיע רק מספר פרקים אחר-כך, בפרשת נוח. כוש הוא בנו של חם ונכדו של נח: וּבְנֵי, חָם--כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, וּפוּט וּכְנָעַן (בראשית י ו). ארץ כוש מזוהה ככל הנראה עם האיזור באפריקה שסמוך לקרן אפריקה, והיא מוזכרת עוד מספר פעמים במקרא, למשל במגילת אסתר: "וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ" (אסתר א א). ובדברי הימים מסופר על שישק מלך מצרים שעלה על ירושלים "וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר-בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם - לוּבִים סֻכִּיִּים, וְכוּשִׁים" (דבהי"ב יב ג).
הפניה אפשרויות נוספות לזיהוי מקומה של כוש

מצרים

כאמור, על פי המסורת, חם בנו של נוח הוא אבי העמים החמיים (האפריקאיים), והסיפור בבראשית מלמד אותנו שמצרים היה אחד מבניו: "וּבְנֵי חָם--כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, וּפוּט וּכְנָעַן" (בראשית י ו).

השם מצרים מופיע בתעודות עתיקות, וגם בערבית יש למצרים שם דומה: מִצְר, שפירושו ארץ או שטח. מקורה של המילה השמית "מצר" הוא במצרית העתיקה, שבה Md_r פרושו מבצר או מבוצר. המילה העברית מצרים מסתיימת בסיומת "-ים" המאפיינת שמות מקומות מקראיים מסויימים (קִרְיָתָיִם, חֹרֹנַיִם, בֵּית דִּבְלָתָיִם, עֵין עֶגְלַיִם), ואינה בהכרח בעלת משמעות זוגית. עם זאת, יתכן, שהסיומת נקבעה על פי הגיאוגרפיה של המדינה: מצרים ידועה מאז ומעולם כ-"ארץ שני השטחים" - הדלתא של הנילוס (מצרים התחתונה) ועמק הנילוס (מצרים העליונה). שטחים אלה מהווים את האיזור המאוכלס של מצרים מימי קדם ועד היום.

מעניין להתבונן גם במקור השם הלועזי Egypt. השם הזה הגיע לשפות האירופאיות מן היוונית, וביוונית Aigyptos הוא שיבוש של השם המצרי העתיק Ha(t)-ka-ptah שהיה שמה של בירת מצרים הקדומה וגם של הארץ כולה (האל ptah היה אחד מהאלים הקדומים של מצרים).

צרפת

בספר מלכים א (יז ט) מסופר על אליהו הנביא שנקרא להגיע ללבנון לעיירה ששמה צרפת ושם הוא חולל את נס כד הקמח: "קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן". מתוך הלשון "צרפתה אשר לצידון" הסיקו הפרשנים שהיתה גם צרפת אחרת, שלא לצידון, ומשערים שהיתה באיזור רמלה או צריפין. השם צרפת ניתן לשתי הערים האלה כנראה משום שהיו בהן אמנים צורפים.

צרפת אחרת, הנמצאת סמוך לספרד, הוזכרה כמקום מושב גולי בני-ישראל בגלות בבל: וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב (עובדיה א כ). רש"י (ואחריו גם רד"ק) זיהו את צרפת זו עם France של זמנו, למרות שאין קשר בינה לגלות בבל.

קושטא, קונסנטינופול ואיסטנבול

העיר קונסטנטינופול (פירוש השם: עירו של קונסטנטין הגדול) היתה בירת הממלכה הביזנטית, ולאחריה בירת הממלכה העותמנית במשך מאות שנים. בשנת 1930, לאחר התפרקות האימפריה העותמנית והקמת הרפובליקה הטורקית, שינה אטא טורק את שמה הרשמי של העיר לאיסטנבול, וקבע במקומה את העיר אנקרה כבירת טורקיה. השם איסטנבול היה בשימוש באופן לא רשמי במשך כ-500 שנה, ומקורו הוא כנראה בשמה היווני העתיק "eis ten polin" שפירושו "בעיר".

בדפוסים העבריים הישנים נקראה העיר קונסטנטינופול בשם קושטנדינא (שיבוש של השם קונסטנטינופול), ובשנים מאוחרות יותר, השם קוצר לקושטא. לשם קושטא יש גם משמעות בארמית – השם מופיע באחד המדרשים כמשל לעיר בה אומרים אמת (בארמית, קושטא = דברי אמת).

על הכתיב ◄טורקיה מול תורכיה.

תימן

שמה של המדינה תימן נגזרה ממיקומה - בצד דרום (הוא צד ◄ימין של העולם העתיק):
הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר-נֵץ; יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן (איוב לט כו); עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן (שיר השירים ד טז).


הפניה



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022