חוֹלוֹן – שם תנ"כי, מהמילה חול:

• וְאֶת-חֹלֹן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ (יהושע כא טו).
• וּמִשְׁפָּט בָּא, אֶל-אֶרֶץ הַמִּישֹׁר--אֶל-חֹלוֹן וְאֶל-יַהְצָה (ירמיהו מח כא)

מעניין לציין שיש עוד עיר ששמה קשור לחול – רמלה (רמל - חול בערבית).

חֵיפָה (בצירה) – כך אומרים את השם בעברית.
בערבית ובאנגלית - Haifa.

נוה שאנן – בשלוש הערים הגדולות יש שכונה בשם זה. המילה שאנן מתארת את המילה נווה, ולכן הניקוד הוא בקמץ. מקור השם הוא במקרא: יְרוּשָׁלִַם - נָוֶה שַׁאֲנָן (ישעיהו לג כ).

נָצְרַת – בשווא ובפתח, והקמץ הוא קמץ גדול, כמו בשם צרפת.
*בעבר היה מקובל לנקד את השם בשתי תנועות סגול. למשל בשיר "שמאל הירדן" של ז'בוטינסקי:

שָׁם יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נָצֶרֶת וּבְנִי.

נְתניה (בשווא בנו"ן) – השם נְתַנְיָה הוא שם מקראי (למשל יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה - מלכים ב' כה כג).
העיר נקראת על שם הנדבן הציוני האמריקני נתן שטראוס.

קרית שמונָה – על שמם של יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו שנפלו על הגנת תל חי ב-1920. שמונָה - בזכר.

תל אביב – שם תנ"כי, על פי תרגומו של נחום סוקולוב לספרו של הרצל "אלטנוילנד" ("ארץ עתיקה חדשה"):

• וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר (יחזקאל ג טו)

שמות נוספים (לחצו להרחבה)

רחוב יהודה הימית ביפו