השפה העברית

חלוקת הזמן

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
זמן ומקום
זמן ומקום
לדף הקודם | לדף הבא


כינויי הזמן, גם בעברית וגם בשפות האירופיות, מקורם בערבית – שפת המדע בימי הביניים*.

דקה – "קטנה", דקיקה, שאינה עבה. זוהי החלוקה הראשונה של השעה לחתיכות דקות.
בקוד הקשר הצבאי, חמש "קטנות" פירושן חמש דקות.
[ובאנגלית יש למילה minute שני מובנים: דקה על השעון, וגם קטן, זעיר]

שנייה – אם הדקה היא יחידת הזמן הראשית, החלוקה המשנית שלה היא לשניות.
[ובאנגלית, second פירושו שני וגם שנייה על השעון]

יֶרַח – המילה הקדומה לחודש נגזרת מהמילה ◄ירח, שקובע את משך החודש ב◄לוח העברי.
[ובאנגלית, המילה month נגזרת מהמילה moon = ירח]

רִבְעוֹן – תקופה של שלושה חודשים רצופים, לרוב הכוונה היא לאחת מן התקופות ינואר-מרץ, אפריל-יוני, יולי-ספטמבר או אוקטובר-דצמבר. השימוש העיקרי במונח רבעון הוא בתחום הכלכלי (כגון דו"ח כספי רבעוני).


זמנים לא מדוייקים

רגע – זמן קצר אך בלתי מוגדר. בעבר גם מילה נרדפת לדקה.
רגע כמימרא – זמן קצר ביותר; כהרף עין.

שעה קלה – זמן קצר שעובר מהר (על פי המקובל, בין רבע שעה לכמה שעות). ההיפך: שעה ארוכה.


זמנים מיוחדים

הוראת שעה – חוק שנחקק לפרק זמן קצוב. במקור, זהו מושג הלקוח מהמשנה (ההיפך מ"הלכה לדורות").

יום העי"ן – מונח צבאי שאול מאנגלית ("D-day"). יום הע' נקבע לערב של יום המחרת ומשמעו הערכות. בעברית צבאית של פעם זה נקרא "עריכה" ומשם ה"עין". יש שיגידו שהעי"ן היא אות הפתיח של הערב הבא.

שעת השי"ן – באותו אופן, שעת ההיערכות ("שין" על פי האות הראשונה של המילה שעה).


*המושגים נטבעו במקור על ידי תלמי, המתמטיקאי והאסטרונום היווני שחי באלכסנדריה שבמצרים במאה השניה לספירה.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022