השפה העברית

ימה וקדמה צפונה ונגבה

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
זמן ומקום
זמן ומקום
לדף הקודם | לדף הבא


שושנת הרוחות שלנו שונה מזו של המקרא. אנו מתארים מרחבים ומקומות כשפנינו כלפי הצפון, בעוד שהקדמונים עמדו ופניהם מזרחה, כלומר 'קדמה'.

קדמה, קדמונה (מזרח)
  • וְעָלָה גְבוּלָם.. קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ.. וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה (יהושע יט יא).
  • הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל-הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה (יחזקאל יז ח).
  • ים המלח הוא "הים הקדמוני": הַיַּרְדֵּן--מִגְּבוּל עַל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, תָּמֹדּוּ (יחזקאל מז, יח).
  • רוח קדים - רוח מזרחית.

תימנה, נגבה (דרום)
  • לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה (שמות כו יח).
  • עַל-הָהָר, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית-חֹרוֹן תַּחְתּוֹן (יהושע יח יג).
  • וכמובן - שם המדינה ◄תימן (מלשון ימין).

אחרון, ימה (מערב)
  • "כָּל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ--לָכֶם יִהְיֶה: מִן-הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן-הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן--יִהְיֶה, גְּבֻלְכֶם." (דברים יא כד).
  • וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם (יהושע יט לד).

שמאלה (צפון)
  • וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק (בראשית יד טו).
  • וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל (יהושע יט כז).
  • צפון בערבית = שִׁימָאל.

לכיוון צפון קוראים צפון כנראה מפני שבצד שלנו (הצפוני) של כדור הארץ השמש לעולם אינה נראית בצד צפון, וזה הצד שבו היא "מוצפנת", חבוייה.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022