השפה העברית
זכר בצורת רבים נקבית
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2014
צורות יוצאות דופן
צורות יוצאות דופן
לדף הקודם | לדף הבא
לומדים עם המורים הכי טובים מישראל

מילים שמינן זכר, אבל ברבים בסיומת נקבה (-ות)

בעברית הקדומה לא היה קשר ישיר בין סיומת -ים לבין מילים ממין זכר, או בין סיומת -ות לבין מילים ממין נקבה. לדוגמה: אב - אבות, אישה - נשים, פילגש - פילגשים.

ב◄לשון חכמים, בגלל השפעת הארמית, שבה ברירת המחדל למינו של שם עצם היא נקבה, קיבלו המילים שנוספו לעברית צורה ריבוי נקבית (סיומת -ות).

בעברית המודרנית הוחלט ללכת בעקבות הנטייה הקיימת בשפות השמיות, ולרבות זכר ונקבה באופן קבוע: נקבה – סיומת -ות, זכר – סיומת -ים. מילים שיש להן כבר צורת ריבוי כמובן לא השתנו.

יחיד רבים הערות
אב אבות  
אולם אולמות (אוּלַמּוֹת) בנסמך גם: אוּלַמֵּי (יחזקאל מא טו: וְאֻלַמֵּי הֶחָצֵר)
אוצר (אוֹצָר) אוצרות (אוֹצָרוֹת)  
אור (אוֹר) אורות בתנ"ך: אוֹרִים גְּדֹלִים (תהילים קלו ז)
אות אותות  
אילן אילנות  
אסון אסונות  
ארון ארונות  
אריה אריות  
ארמון ארמונות וְאָכְלָה, אַרְמְנֹתֶיהָ (עמוס א ז), אַרְמְנוֹת בָּצְרָה (עמוס א יב)
בור בורות  
ביזיון ביזיונות  
בכור בכורות בתנ"ך: בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם (תהילים קלה ח); בִּבְכוֹרֵיהֶם (שם, קלו י)
גב גבות אבל בנסמך: לְגַבֵּי-חֹמֶר, גַּבֵּיכֶם (איוב יג יב).
גבול גבולות בתנ"ך בנסמך: גְּבוּלָיִךְ (יחזקאל כז ד)
גג גגות  
גורל גורלות  
גיא גיאיות (גם: גיאות) הניקוד: גַּיְא, אבל במקרא: גַּי (וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ - מיכה א ו),
וגם גֶיא (כָּל-גֶּיא יִנָּשֵׂא - ישעיהו מד)
גיליון גליונות  
גיס (גַּיִס) גייסות  
גרעון גרעונות  
דו"ח (דּוּ"חַ) דו"חות  
דור (דּוֹר) דורות (דּוֹרוֹת) בנסמך גם: דורי דורות
דורבןדורבנות בנסמך גם: דורבני מתכת
דיבר דיברות  
דיוקן דיוקנאות  
דיכאון דיכאונות  
דמיון (דִּמְיוֹן) דמיונות (דִּמְיוֹנוֹת)  
הדיוט הדיוטות  
היכל היכלות בתנ"ך בנסמך: וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ (משלי ל כח).
ואדי ואדיות  
וילון וילונות  
ולד ולדות  
זכרון זכרונות  
זנב זנבות  
חוב חובות (גם חובה ברבים - חובות)
חול חולות חולות נודדים
חזה חזות  
חזון חזונות  
חיזיון חזיונות (גם: חזיונים)
חילזון חלזונות  
חלום חלומות  
חלון חלונות (יחזקאל מ טז: וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת; שם מא כו: חַלּוֹנִים אֲטֻמוֹת)
חסרון חסרונות  
חשבון (חֶשְבּוֹן) חשבונות (חֶשְׁבּוֹנוֹת)  
חשד חשדות  
חשש חששות  
יום (ימים - בזכר) בנסמך גם: ימות המשיח.
יין יינות  
יתרון יתרונות  
כוח (כּוחַ) כוחות (כּוחוֹת)  
כיור כיורים בתנ"ך: הַכִּיֹּרוֹת (דבהי"ב ד יד)
כיכר כיכרות  
כינור כינורות  
כיסא (כִּסֵא) כסאות (כִּסְאות)  
כלונס כלונסאות  
לב (לֵב) לבות (לִבּוֹת)  
לוח (לוּחַ) לוחות (לוּחוֹת)  
ליל, לַיְלָה לילות (לֵילוֹת)  
לקוח לקוחות  
מאור מאורות  
מדבר (מִדְבָּר) מדבריות (ברבים בעקרון: מִדְבָּרוֹת)
מוח מוחות  
מורד מורדות עליות ומורדות
מוסד מוסדות בתנ"ך בנסמך: מוֹסְדֵי־ (וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ - ישעיהו כד יח)
מזבח (מִזְבֵּחַ) מזבחות (מִזְבְּחוֹת)  
מזל מזלות  
מזלג מזלגות  
מחוז מחוזות  
מחנה (מַחֲנֶה) מחנות (מַחֲנוֹת)  
מטבע מטבעות  
מטה מטות  
מכרה מכרות  
מלון מלונות  
ממון ממונות  
מסע מסעות אבל בשחמט: מסעים. בנסמך גם: מסעי הצלב.
מעון מעונות  
מעיין מעיינות בתנ"ך גם: מעיינים, מעייני־ (מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה - ישעיהו יב ג)
מעמד מעמדות  
מעקה מעקות (וגם מעקים) (מעקה בטיחות)
מפתח (מַפְתֵּחַ) מפתחות (מַפתְחוֹת)  
מקום (מָקוֹם) מקומות (מְקוֹמוֹת)  
מקור מקורות  
מראה (מַרְאֶה) מראות (מַרְאוֹת)  
משא משאות אבל "משאים ומתנים"
משכון משכונות  
משכן משכנות וּבְמִשְׁכְּנוֹת, מִבְטַחִים (ישעיהו לב יח)
משמר משמרות (משמר כבוד, משמרות המהפכה)
משקה (מַשְׁקֶה) משקאות (מַשְקָאוֹת)  
משתה מִשתאות  
נאד (נֹאד) נאדות (נֹאדוֹת)  
נוגה (נׁגַּהּ) נגוהות  
נהר נהרות בתנ"ך: נהרים
נייר ניירות  
נר נרות  
סוד סודות  
סולם סולמות  
ספק ספקות  
עוול עוולות  
עוון עוונות  
עוף עופות  
עור עורות  
עלבון עלבונות  
עיפרון (עִפָּרוֹן) עפרונות (עֶפְרוֹנוֹת)  
עקרון עקרונות  
ערבון ערבונות  
ערגון ערגונות  
(עֶשְׁתּוֹן) עשתונות (עֶשְׁתּוֹנוֹת)  
פדיון פדיונות  
פה פיות (פִּיּוֹת)  
פוזמק פוזמקות (גם: פוזמקאות)
פלא (פלאים - בזכר) אבל בתלמוד: פלאות (פלאי פלאות נעשו לו - ברכות ט נו)
פעוט פעוטות  
פקדון פקדונות  
פרי פירות  
פתיון פתיונות  
פתרון פתרונות אבל בתנ"ך: הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים (בראשית מ ח)
צבא צבאות  
צואר (צווארים - בזכר) במקרא בנסמך: צַוְּארֹתֵיכֶם (מיכה ב ג)
צום צומות  
צינור צינורות  
צרור צרורות  
קבר קברים וקברות הצורה קברות קיימת רק בצירוף "בית קברות"
קול (קוֹל) קולות (קוֹלוֹת) בנסמך גם: קולי-קולות
קִיר קִירוֹת  
קמיע (קָמֵעַ) קמיעות  
קצה קצוות  
קרב קרבות  
קרון קרונות  
קרדום (קַרְדּוֹם) (קַּרְדֻּמִּים - בזכר) אבל במקרא גם: קַרְדֻּמּוֹת (שופטים ט מח).
ראיון ראיונות  
רב רבים או רבּוֹת (כמו: גבירותי ורבותי)
רגש רגשות בנסמך גם: רגשי-אשם
רחוב (רְחוֹב) רחובות (רְחוֹבוֹת) (אבל: ◄מִדְרְחוֹב – מִדְרְחוֹבִים)
רעיון רעיונות  
שבוע (שָׁבוּעַ) שָבוּעוֹת  
שיגעון (שִׁגָּעוֹן) שגעונות  
שדה שדות בתנ"ך בנסמך: שְׂדֵי מוֹאָב (רות א א), עַל תַּלְמֵי שָׂדָי (הושע י ד)
בלשון חכמים, שדה הוא נקבה.
שולחן (שֻׁלְחָן) שולחנות (שֻׁלְחָנוֹת)  
שופר (שׁוֹפָר) שופרות (שּׁוֹפָרוֹת) בנסמך: שׁוֹפְרוֹת־ (יהושע ו ד)
שיטפון (שִׁטָּפוֹן) שטפונות  
שטר שטרות (שְׁטָרוֹת) בנסמך: שִׁטְרֵי-חוב, שִׁטְרוֹת-חוב.
שלטון (שִׁלְטוֹן) שלטונות (שִׁלְטוֹנוֹת)  
שם שמות  
שת (שֵׁת) שתות (שֵׁתוֹת)  
תינוק (תִּינוֹק) תינוקות (תִּינוֹקוֹת) זו צורת הרבים גם של תִּינוֹק (זכר) וגם של תִּינֹקֶת (נקבה)1


1 על פי קביעת האקדמיה ללשון העברית, צורת הרבים תינוקות משמשת גם לזכר וגם לנקבה:
  • כשהתינוקות הם ממין זכר או כשאין חשיבות למין, יש לומר "חמישה תינוקות" (וכיו"ב).
  • כאשר הכוונה היא לתינוקות ממין נקבה, יש לומר "חמש תינוקות" (וכיו"ב).



כל הזכויות שמורות © אתר השפה העברית / רוני הפנר 2004–2014