השורש תר"ם הוא דוגמה מפורסמת ל◄שורש תנייני.
בלשון המקרא אמרו "להרים תרומה", מהשורש רו"ם (כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל - במדבר יח יט). בלשון חז"ל נגזר משם העצם "תרומה" השורש התנייני תר"ם והפועל "לתרום": "חמישה, לא יתרומו; ואם תרמו, אין תרומתן תרומה" (משנה, תרומות א א). מדקדקי ימי הביניים היו חלוקים בדעותיהם האם להתיר לומר "לתרום תרומה" או שיש לדבוק בפועל הראשוני ולומר "להרים תרומה" בלבד.