לשני הפעלים שמנתי והשמנתי משמעות דומה, אך יש ביניהם כמה הבדלים דקים.
הפועל שמנתי נדיר בשימוש היום. יש לו לדעתי צליל אובייקטיבי יותר, ולעתים אפילו משמעות חיובית:
- במקרא: וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ (דברים לב טו)
- "אין זאת כי שמנה מעט הנערה מרב שבתה כלואה בחדרה" (ביאליק, בת המלך ובן זוגה)
- דוגמה לשימוש בהקשר חיובי: אומרים "שמנתי מנחת", אבל לא "השמנתי מנחת".
הפועל השמנתי הוא הפועל השכיח יותר מבין השניים.
בדורנו, המקפיד לשמור על הגזרה, נלווית לו משמעות שלילית במקצת:
- וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ, וַיִּתְעַדְּנוּ בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל (נחמיה ט כה)
- לפועל נלווה אולי צליל של פעולה סבילה, של השמנה לא מכוונת (כמו החוורתי)
- הפועל מופיע בתנ"ך גם במשמעות של גרימה: הַשְׁמֵן לֵב-הָעָם הַזֶּה (ישעיהו ו י)
- בהווה נהוג לומר "משמין" (בהפעיל) לתיאור של תהליך ההשמנה; הצורה "שָׁמֵן" (צורת הבינוני של בניין קל)
משמשת רק כשם תואר.
