לשני הפעלים שמנתי והשמנתי משמעות דומה, אך יש ביניהם הבדלים דקים.

הפועל שמנתי נדיר בשימוש היום. יש לו לדעתי צליל אובייקטיבי יותר, ולעיתים אפילו משמעות חיובית:

• וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ (דברים לב טו)
• אין זאת כי שמנה מעט הנערה מרב שבתה כלואה בחדרה (ביאליק, בת המלך ובן זוגה)
• דוגמה לשימוש בהקשר חיובי: אומרים "שמנתי מנחת", אבל לא "השמנתי מנחת".

הפועל השמנתי הוא הפועל השכיח יותר. בדורנו, המקפיד לשמור על הגזרה, נלווית לו משמעות שלילית במקצת:

• וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ, וַיִּתְעַדְּנוּ בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל (נחמיה ט כה)
• לפועל נלווה אולי צליל של פעולה סבילה, של השמנה לא מכוונת (כמו החוורתי)
• הפועל מופיע בתנ"ך גם במשמעות של גרימה: הַשְׁמֵן לֵב-הָעָם הַזֶּה (ישעיהו ו י)