השפה העברית - משפטי תנאי
השפה העברית

משפטי תנאי

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2018
שאלה של סגנון
שאלה של סגנון
לדף הקודם | לדף הבא

בעברית המודרנית יש שני סוגים של משפטי תנאי: תנאי "קיים" (תנאי פשוט), ותנאי "בטל" (היפותטי, שאינו מתקיים). בעברית התנ"כית יש עוד סוגים של תנאים ואפשר לעתים להשתמש בהם גם בעברית המודרנית.

תנאי קיים

תנאי שאפשר שיתקיים בעתיד או שכבר התקיים בעבר.

פסוקיות תנאי קיים פותחות לרוב במילית אם:
  • אם הגשם ייפסק, נצא לטיול
  • אִם-אֵינְךָ מְמַלֵּט אֶת-נַפְשְׁךָ הַלַּיְלָה, מָחָר אַתָּה מוּמָת (שמ"א יט יא)
  • אם יכולת לבוא למסיבה, מדוע לא באת? (ההנחה: יכולת לבוא)
  • אם שתקתי, הרי זה משום שלא היה לי מה לומר (שתקתי)
  • אם עשיתי זאת אין זאת אלא משום שרציתי (עשיתי זאת)

מיליות נוספות הפותחות פסוקיות של תנאי קיים:
בתנאי ש..., במקרה ש..., לא... אלא אם כן... []

תנאי בטל

תנאי שאין סיכוי לקיומו.

פסוקיות תנאי מסוג זה תפתחנה באחת ממילות השעבוד הבאות:
לצורת החיוב: לו..., אילו... ואחריה לרוב פועל בעבר:
  • לו הגעת בזמן לפגישה, היינו מספיקים לשוחח באריכות. (לא הגעת בזמן)
  • לו יכולתי לבוא למסיבה, הייתי בא (לא יכולתי לבוא)
  • לוּ חָכְמוּ, יַשְׂכִּילוּ זֹאת (דברים לב כט) - (הם אינם חכמים ולכן אינם יודעים זאת)
  • לו היית לידי / לו את כאן - לו את כאן / הייתי נושאך על כפיים (מלכות החרמון, יובב כץ)
  • לו אני ראש ממשלה (מן העיתונות)
  • לוּ יֶשׁ-חֶרֶב בְּיָדִי, כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ (במדבר כב כט)
  • לוּ-חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ ... וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר, מִפְּנֵי הַחַיָּה (יחזקאל יד טו)

לצורת השלילה: לולי, לולא, אלמלא, אילולא ואחריהן פועל בעבר:
  • אלמלא ירד גשם היינו יוצאים לטיול. (הגשם ירד)

לחיוב ולשלילה: אם ואחריה צורה מוטה של: היה+<בינוני פועל>:
  • אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי? (ברכות לב ב).
  • אם הייתי יודע לא הייתי מורה (מדרש תנחומא, אחרי מות ו).
  • אם הייתי מבקש קרבן הייתי אומר למיכאל ולגבריאל (ילקוט שמעוני, מיכה ו).
  • אִם לֹא הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ מֵעוֹלָם (ספר הכוזרי מאמר 3)

במידה ש־

הצרוף במידה ש־ מציין מידה יחסית בלבד:
  • אמסור לך ידיעות על הנעשה אצלנו במידה שאדע (ככל שאדע יותר אמסור לך יותר).
  • אעשה את העבודה שהטלת עלי במידה שאוכל (בהתאם ליכולתי).

כי

בתנ"ך, גם המילית כי פותחת פסוקית תנאי. אבל בניגוד למילית אם, היכולה להופיע בכמה משפטי תנאי המתארים השתלשלויות עניינים אלטרנטיביות, המילית כי מניחה שיש השתלשלות עניינים אפשרית אחת בלבד:

  • גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע (תהילים כג ד)
  • שימוש בשתי מילות התנאי כי ו־אם (שמות כב):
    התנאי: כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ-שׁוֹר אוֹ-שֶׂה ... לִשְׁמֹר; וּמֵת אוֹ-נִשְׁבַּר אוֹ-נִשְׁבָּה, אֵין רֹאֶה.
    הפתרון: שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם
    והעונש המותנה – מתפצל לשלוש אפשרויות:
    (א) אִם-לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ – וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם.
    (ב) וְאִם-גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ – יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו.
    (ג) אִם-טָרֹף יִטָּרֵף – יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה, לֹא יְשַׁלֵּם.

והיה כי

צירוף המילים והיה כי פותח פסוקית תנאי המתארת מקרה צפוי:

  • בוש, והיה כי יבחר, יוכל להסתמך על נסיונם של ... (יואב קרני).
  • וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ (שמות א י).
  • וְהָיָה, כִּי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם: מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, לָכֶם ... וַאֲמַרְתֶּם ... (שמות יב כו).
  • וְהָיָה, כִּי יְמָאֲנוּ לָקַחַת-הַכּוֹס מִיָּדְךָ--לִשְׁתּוֹת; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם ... שָׁתוֹ תִשְׁתּוּ (ירמיהו כה כח).

צורות תנאי לא תקינות

  • המילה "באם" אינה תקינה.
  • הצירוף "במידה ו־" אינו תקין.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2018