צירוף סמיכות הוא צירוף של שתי מילים סמוכות זו לזו המהוות יחד יחידה לשונית אחת. המילה הראשונה מביניהן נקראת
נסמך והשנייה
סומך (דרך פשוטה לזכור את זה: המילה
נסמך קודמת למילה
סומך על פי
סדר האלפבית).
לצירוף סמיכות יש כמה תכונות המבדילות אותו מסתם רצף של שתי מילים:
- כשמילה באה כנסמך בצירוף סמיכות, יש לרוב שינוי בצורתה ובאופן הגייתה.
- למשל, מילה בנקבה שצורתה הרגילה מסתיימת בה"א תשנה את הסיומת שלה לתי"ו בצורת הנסמך (חופשה - חופשת מחלה).
- ביידוע של צירוף סמיכות, ה' הידיעה מקדימה את הסומך (המילה השנייה) בלבד [◄].
- אין להוסיף מילים בין הנסמך לסומך.
- תואר של צירוף סמיכות נוסף בסופו: עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת (ישעיהו לו א).
- כינוי קניין חבורים נוספים אל הסומך בלבד.
- אם צירוף הסמיכות הוא
לרוב אין מוסיפים לו כינוי קניין חבור, למעט מספר מצומצם של יוצאי דופן כגון "בבית ספרנו".
- בריבוי של צירוף סמיכות, סיומת הריבוי נוספת תמיד אל הנסמך, ולעיתים נדירות גם אל הסומך (בית כנסת - בתי כנסת - בתי כנסיות)
[◄].
- אפשר להפוך צירוף סמיכות לתואר, אבל לרוב זה לא מומלץ:
- באר שבע - באר שִׁבְעִי, ימי ביניים - ימי ביניימי.
- יידוע של צירוף סמיכות שהפך לתואר נדיר מאוד. יש ליידע בו את הסומך בלבד:
- בית לחם - וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל-יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי (שמואל א טז א).
- לא תקני: המסגרת
הבית-ספרית.
- רצוי שלא יהיה יותר מנסמך אחד לאותו הסומך.
- לנסמך אחד יכולים להיות כמה סומכים:
- כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב [..] כָּל-חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל (בראשית ד כא-כב).
כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022