תחיליות וסמיכות פריקה

אני לא בטוח שיש שם דקדוקי לתופעה שלפנינו, אבל אני קורא לה "סמיכות פריקה", משום שניתן להתייחס אל הסומך בנפרד, לרבות אותו, ובחלק מהמילים גם להפוך אותו לצורת נקבה.

לדוגמה:

• במקרא: בית כלא - בתי כְּלָאִים, גבור חיל - גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים (וגם גִּבּוֹרֵי חַיִל), עַם הָאָרֶץ - עַמֵּי הָאֲרָצוֹת (לצד עַמֵּי הָאָרֶץ), שומר סף - שֹׁמְרֵי הַסִּפִּים (לצד שֹׁמְרֵי הַסַּף), שר אלף - שָׂרֵי אֲלָפִים, שר צבא - שרי צבאות, ועוד.
• בלשון חז"ל: בית כנסת - בתי כנסיות, בית מדרש - בתי מדרשות, בעל חוב - בעלי חובות, בעל מום - בעלי מומים, ערב שבת - ערבי שבתות, ראש אצבע - ראשי אצבעות, תלמיד חכם (במשנה רק: תלמיד חכמים) - תלמידי חכמים, ועוד.
• ובלשון המודרנית: בן דוד - בני דודים, ראש צוות - ראשי צוותים, שרוך נעל - שרוכי נעליים ועוד.

צורת הסמיכות המיוחדת הזאת נמצאת בשימוש גם בקבוצה אחרת של מילים.

יש בעברית המודרנית מספר תחיליות (אי־, אין־, תת־, בלתי־, חוסר־, רב־ ועוד) הנמצאות במעמד ביניים בין מילה לתחילית. תחיליות אלו נוצרו כתרגום של תחיליות המקובלות בשפות אירופיות (למשל באנגלית: sub- super- non- hyper-), אלא שמבנה זה של קידומות השם הוא טבעי למורפולוגיה של השפות ההודו-אירופיות ואינו מתאים למבנה המילים בעברית. דוברי עברית מתקשים לא רק בהצבת ה"א הידיעה במבנה כזה, אלא גם בצורת הנקבה ובריבוי.

בבדיקה של צורות הריבוי והיידוע המקובלות של צמדי מילים אלו מצאתי ארבעה דגמים, שאף אחד מהם אינו תואם את הדגמים המקובלים לסמיכות העברית הקלאסית. הטבלה שלהלן מתארת את ארבעת הדגמים הללו על פי מידת דמיונם לצורת הסמיכות הפריקה. למיטב ידיעתי, כל הדגמים נחשבים תקינים על פי האקדמיה ללשון. הדגם החמישי מתאר את הסמיכות הפריקה כפי שתוארה לעיל. מעניין לציין שבמקרים מסויימים, בהם צמד המילים מציין תואר של אדם (כגון רב סרן או תת אלוף), מקובל לרבות אותו על פי המודל של הסמיכות הפריקה, ולומר רבי סרנים או תתי אלופים.

תחיליות וסמיכות פריקה

	יחיד/ה	ידוע	רבים	רבים מיודע
1.	תת קבוצה	התת קבוצה	תת קבוצות	התת קבוצות
	חד־ (קרן), דו־ (קרב), תלת־ (אופן)
2.	רב סרן	הרב סרן	רבי סרנים	הרבי-סרנים
	הערה: צורת הנסמך "רבי" מופיעה בתנ"ך: רַבֵּי מֶלֶךְ-בָּבֶל (ירמיהו לט יג)
3.	תת אלוף	התת אלוף	תתי-אלופים	תתי-האלופים
4.	אי הסכמה	אי ההסכמה	אי הסכמות	אי ההסכמות
	אי־ (וודאות, הבנה); חוסר־ (הכרה, הסכמה, התאמה, חשק, אונים, ..)
5.	שרוך נעל	שרוך הנעל	שרוכי נעליים	שרוכי הנעליים

סמיכות פריקה עם צורת נקבה

יחיד	יחידה	רבים	רבות	ידוע	רבים מיודע	רבות מיודעות
בן דוד	בת דודה	בני דודים	בנות דודות	הבן-דוד	הבני דודים	הבנות דודות
במשלב בינוני:	בת דודה	בני דודים	בנות דודה	בן הדוד	בני הדודים	בנות הדודה
במשלב גבוה:	בת דוד	בני דוד	בנות דוד	בן הדוד	בני הדוד	בנות הדוד

תחיליות נוספות: בתר