השפה העברית - שי (אעולל כגפן)
השפה העברית

שי (אעולל כגפן)

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
למה התכוון המשורר?
למה התכוון המשורר?
לדף הקודם | לדף הבא

מילים: רחל
לחן: לוי שער

אֲעוֹלֵל כַּגֶּפֶן
שְׁאֵרִית הָרַחַשׁ
וְאֶשְׁלַח מִנְחָה לָךְ
מִזִּמְרַת לִבִּי
כָּל שֶׁיַּד הָעֶצֶב
לֹא עָקְרָה מִשֹּׁרֶשׁ,
שקְּדִים-הַזַּעַם
לֹא שָׁדַף עוֹד בִּי.

אֲרַפֵּד הַטֶּנֶא
זִכְרוֹנוֹת כִּנֶּרֶת,
וֶרֶד שְׁמֵי הַבֹּקֶר
בֵּין עֲצֵי הַגָּן,
זְהַב הַצָּהֳרַיִם
בְּמֶרְחָב רוֹגֵעַ
וְלִילַךְ הָעֶרֶב
עַל הָרֵי גוֹלָן;

זֵכֶר לֵיל הַסַּהַר
עַל חֶלְקַת הַמַּיִם.
זוֹ תְּרוּעַת הָאֹשֶׁר
בַּעֲלוֹת יָמַי,
כְּבִשְׁנִי תוֹלַעַת
בָּהּ אֶקְשֹׁר הַטֶּנֶא
וְאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ –
הֲתִשְׂמַח לַשַּׁי?

הבית הראשון של השיר משתמש בעולם המושגים של ◄הגפן ושל הענבים.
אֲעוֹלֵל כַּגֶּפֶן – עוללות הן גפנים קטנים, צעירים.
זִּמְרַת לִבִּי - גם השיר של ליבי, וגם הענבים שנקטפו (נזמרו) מליבי.
קָדִים- ◄רוח קדים היא רוח מזרחית יבשה, "חמסין".
קְּדִים-הַזַּעַם- (סמיכות) הזעם הדומה לרוח קדים.
שָׁדַף - ייבש (בשמש).
  • הפועל מזכיר את הפועל שזף, אבל בעוד שלתואר "שזוף" יש משמעות חיובית (במקור, "שזפתו השמש" = השמש ראתה אותו), הרי ששדוף הוא במשמעות שלילית - שדוף הוא מי שהתייבש וצבעו כהה מרוב חשיפה לשמש ולרוח.

  • להאזנה לשיר בביצוע משותף של הפרברים והדודאים:
  • את כתבי היד המקוריים של רחל ניתן לראות כאן




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016