השפה העברית - פנס בודד
השפה העברית

פנס בודד

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
למה התכוון המשורר?
למה התכוון המשורר?
לדף הקודם | לדף הבא

מילים: חיים גורי
לחן: סשה ארגוב

הָיֹה הָיָה פָּנָס בּוֹדֵד בִּקְצֵה שְׁכוּנָה
וְהוּא הֵאִיר אֶת יַלְדּוּתֵנוּ הַקְּטַנָּה
וְהוּא הֵאִיר אֶת מִשְׂחֲקֵי "הַמַּחְבּוֹאִים"
וּלְאוֹרוֹ הָיוּ "הַכַּדַּארִים" בָּאִים.

הכדארים באים
למרות שמקובל לכתוב את המילה בכ', הכוונה בשיר היא ככל הנראה לקדרים. הקדרים הוא כינוי מן המאה השבע עשרה לטטרים - עם טורקי מוסלמי שהיה ידוע באכזריותו. הטטרים נלחמו בקוזאקים הרוסיים, פרעו ביהודים ולקחו שבויים, וכך נכנסו לזכרון ההיסטורי היהודי.

למשחק הילדים "הכדרים באים" (נקרא לעיתים גם "הקטרים באים") היו כמה גרסאות, ובינהן גם כאלו שמשחקים אותן בבריכה. להלן הסבר על הגרסה היבשה של "הקטרים באים", מתוך חוברת הדרכה של הנוער העובד והלומד:

מטרת המשחק: לא להיתפס.
מהלך: העמד את כל החניכים פרט לחניך אחד בשורה, ובמרחק 20 מטר העמד חניך. על החניך לצעוק: הקטרים באים! ולרוץ לכיוון החניכים. מי שהוא תופס בדרך הופך להיות "קטר" יחד איתו. אסור, לא לחניכים ולא לתופס, לחזור אחורה.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016