השפה העברית

יום אחרון

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
למה התכוון המשורר?
למה התכוון המשורר?
לדף הקודם | לדף הבא


מילים: אברהם שלונסקי
לחן: מאיר אריאל ושלום חנוך

גַּם לַתְּפִלּוֹת - תִפְרַחַת וְשַׁלֶּכֶת.
וְיוֹם אַחְרוֹן שָמַט אֶת כָּל כְּתָרָיו.
כָּל הַשְּׁתִיקוֹת חָזְרוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ
כְּשוּב יוֹנָה בְּאֵין עֲלֵה-טָרָף.

וְנָכְרִיָּה הַשֶּׁמֶשׁ הַמַּשְׁכֶּמֶת
וְסַהַר קַר מַקְשִׁיחַ וְנִפְחַת
וְכֹה הוּמַךְ וְכֹה צָפַד מִקֶּמֶט
כָּל שֶׁתִּמֵּר וְשֶׁהָיָה אֶחָד.

כָּל עִתּוֹתַי – תִּשְׁבֹּרֶת יוֹם וָלַיִל
כָּל מִלּוֹתַי הָיוּ לִי לְזָרוֹת
וְלֹא אֵדַע: מִגֹּדֶשׁ יְבוּלַיִךְ
מַה לְּהָבֵר שָׂדִי וּמַה לִּזְרוֹת?

שָׁוְא שִׁלּוּחֵךְ יוֹנַת-מַבּוּל מִלֶּכֶד:
חָזַרְתְּ אֵלַי בְּלִי סֵבֶר וְחָרוֹן.
גַּם לַתְּפִלּוֹת - תִפְרַחַת וְשַׁלֶּכֶת.
גַּם לַיְבוּלִים מַגִּיעַ יוֹם אַחְרוֹן.

השיר אינו קל לפירוש... יש אומרים שהוא הספד על אדם קרוב או על מעיין היצירה שיבש, ויש סבורים שהוא מדבר על אהבה נכזבת.

יום אחרון - צרוף מילים שמקורו בתנ"ך. למשל במשלי (פרק לא) מתוארת אשת־החיל:
"אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ ... עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן"
גם לתפלות - כמובן במשמעות של תפילה, אבל אולי נרמז פה גם קשר למילה ◄תיפלות?
כשוב יונה באין עלה טרף - בסיפור התנ"כי על נוח והתיבה (בראשית ח) נוח משלח את היונה פעמיים. בפעם הראשונה היא חוזרת כלעומת שבאה, ובפעם השניה היא חוזרת כשעלה טרף בפיה (טרף - קטוף, תלוש), כסימן לכך שמי המבול נסוגו:
ח וַיְשַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מֵאִתּוֹ--לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ט וְלֹא-מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלָהּ, וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה--כִּי-מַיִם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; ... י וַיָּחֶל עוֹד, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים; וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מִן-הַתֵּבָה. יא וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ.
מקשיח - כמו בצרוף "מקשיח לב": האהובה מגיבה בקור לאהבה שמופנית אליה ומקשיחה את ליבה.
וסהר.. נפחת - כזכור, ה◄ירח פוחת במחצית השניה של ◄החודש.
הומך - נהיה נמוך (רוֹמּוּ מְּעַט, וְאֵינֶנּוּ, וְהֻמְּכוּ, כַּכֹּל יִקָּפְצוּן - איוב כד כד).
צפד מקמט - התקמט והתקפל.
כל שתימר - מהמילה תמיר, גבוה.
תשבורת - רצף של שברים לסרוגין (כמו "תכתובת"- רצף של מכתבים שבאים לסרוגין).
מה להבר שדי ומה לזרות - להבר ולזרות הם מושגים מהתחום החקלאי: את החיטה ◄זורים (זורקים) באוויר, בכדי להפריד את המוץ מן הבר, ומבירים (מהפועל לְהָבֵר, בשורש בר"ר) כלומר מנקים, מטהרים. המילים בשיר מזכירות את דברי ירמיהו הנביא שהתנבא בנבואת זעם על גורל העם: בָּעֵת הַהִיא, יֵאָמֵר לָעָם-הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם, רוּחַ צַח שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר, דֶּרֶךְ בַּת-עַמִּי--לוֹא לִזְרוֹת, וְלוֹא לְהָבַר (ירמיהו ד יא)

הפניה לצפיה בשיר בביצוע מאיר אריאל ושלום חנוך:



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022