מילים שמינן נקבה, אבל ברבים בסיומת זכר (-ים)
יחיד
|
רבים
|
הערות
|
דוגמה
|
אבן
|
אבנים
|
|
|
אישה
|
נשים
|
בנסמך: נְשוֹת־
(אבל בתנ"ך: נְשֵי־ ויש גם אִשֹּׁת־)
|
נְשֵׁי בְנֵי-יַעֲקֹב (בראשית מו כו)
אִשֹּׁת הַזִּמָּה (יחזקאל כג מד)
|
בטן
|
בטנים (בְּטָנִים)
|
|
|
ביצה
|
ביצים
|
|
|
גחלת
|
גחלים
|
קיים גם גחל ביחיד
|
גחלים לוחשות
|
גפן
|
גפנים
|
|
|
דבורה
|
דבורים
|
|
כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים (דברים א מד)
|
דבלה
|
דבלים
|
|
|
דלעת
|
דְּלוּעִים
|
|
|
דרך
|
דרכים
|
בנסמך: דַּרְכֵי־
|
|
חיטה
|
חיטים
|
|
בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים (בראשית ל יד),
בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן (יחזקאל כז יז)
|
יונה
|
יונים
|
|
|
כינה
|
כינים
|
|
|
לבנה
|
לבנים
|
|
|
מחט
|
מחטים
|
|
|
מִילָה
|
מִילִים
|
בנסמך: מילות־ (אבל בתנ"ך: מילי־)
|
כִּי-אָמְנָם, לֹא-שֶׁקֶר מִלָּי (איוב לו ד),
בְּכָל-הָאָרֶץ, יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל, מִלֵּיהֶם (תהילים יט ה)
|
נימה
|
נימים
|
|
|
נמלה
|
נמלים
|
|
|
עדשה
|
עדשים
|
|
לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים (בראשית כה לד)
|
עז
|
עיזים
|
|
|
עיר
|
ערים
|
|
|
עת
|
עיתים (צוק העיתים)
|
- בנסמך: עיתות־ (בעיתות שלום)
- בתנ"ך, המילה עת – זו"נ [◄]
|
|
פילגש
|
פילגשים
|
|
|
פנינה
|
פנינים
|
המילה מופיעה בתנ"ך ברבים בלבד ולא יודעים את מינה. קביעת מין המילה כנקבה
נעשתה בעברית החדשה.
|
יֵשׁ זָהָב, וְרָב-פְּנִינִים (משלי כ טו)
|
פעם
|
פעמים
|
|
|
פת
|
פיתים
|
|
|
צִיפּוֹר
|
צִיפּוֹרִים
|
|
|
צפרדע
|
צפרדעים
|
|
|
רפת
|
(רפתות - בנקבה)
|
אבל במקרא: רפתים
|
וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים (חבקוק ג יז)
|
שושנה
|
שושנים
|
|
|
שיבולת
|
שיבולים
|
בתנ"ך צורת היחיד היא כנראה שְׁבֹּלֶת בשווא (בניגוד לשִׁבֹּלֶת-שִׁבּוֹלוֹת במשמעות של זרם)
|
וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים (בראשית מא ה)
|
שָׁנָה
|
שָׁנִים
|
בנסמך: שנות־ (אבל בתנ"ך גם: שני־)
|
יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ (בראשית מז ח), יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב; וּשְׁנֵיהֶם, בַּנְּעִימִים (איוב לו יא),
וְלֹא נֵדָע; מִסְפַּר שָׁנָיו (איוב לו כו);
כָל-שְׁנוֹתַי (ישעיהו לח טו), שְׁנוֹת, עוֹלָמִים (תהילים עז ו).
|
שקמה
|
שקמים
|
|
|
תאנה
|
תאנים
|
|
|
תולעת
|
תולעים
|
|
|
כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2025