השפה העברית - נקבה בצורת רבים זכרית
השפה העברית

נקבה בצורת רבים זכרית

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2018
צורות יוצאות דופן
צורות יוצאות דופן
לדף הקודם | לדף הבא

מילים שמינן נקבה, אבל ברבים בסיומת זכר (-ים)

יחיד רבים הערות דוגמה
אבן אבנים    
אישה נשים בנסמך: נְשוֹת־
(אבל בתנ"ך: נְשֵי־ ויש גם אִשֹּׁת־)
נְשֵׁי בְנֵי-יַעֲקֹב (בראשית מו כו)
אִשֹּׁת הַזִּמָּה (יחזקאל כג מד)
בטן בטנים (בְּטָנִים)    
ביצה ביצים    
גחלת גחלים קיים גם גחל ביחיד גחלים לוחשות
גפן גפנים    
דבורה דבורים   כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים (דברים א מד)
דבלה דבלים    
דלעת דְּלוּעִים    
דרך דרכים בנסמך: דַּרְכֵי־  
חיטה חיטים   בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים (בראשית ל יד), בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן (יחזקאל כז יז)
יונה יונים    
כינה כינים    
לבנה לבנים    
מחט מחטים    
מִילָה מִילִים בנסמך: מילות־ (אבל בתנ"ך: מילי־) כִּי-אָמְנָם, לֹא-שֶׁקֶר מִלָּי (איוב לו ד),
בְּכָל-הָאָרֶץ, יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל, מִלֵּיהֶם (תהילים יט ה)
נימה נימים    
נמלה נמלים    
עדשה עדשים   לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים (בראשית כה לד)
עז עיזים    
עיר ערים    
עת עיתים (צוק העיתים)
  • בנסמך: עיתות־ (בעיתות שלום)
  • בתנ"ך, המילה עת – זו"נ []
 
פילגש פילגשים    
פנינה פנינים המילה מופיעה בתנ"ך ברבים בלבד ולא יודעים את מינה. קביעת מין המילה כנקבה נעשתה בעברית החדשה. יֵשׁ זָהָב, וְרָב-פְּנִינִים (משלי כ טו)
פעם פעמים    
פת פיתים    
צִיפּוֹר צִיפּוֹרִים    
צפרדע צפרדעים    
רפת (רפתות - בנקבה) אבל במקרא: רפתים וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים (חבקוק ג יז)
שושנה שושנים    
  שיבולת   שיבולים בתנ"ך צורת היחיד היא כנראה שְׁבֹּלֶת בשווא (בניגוד לשִׁבֹּלֶת-שִׁבּוֹלוֹת במשמעות של זרם) וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים (בראשית מא ה)
שָׁנָה שָׁנִים בנסמך: שנות־ (אבל בתנ"ך גם: שני־) יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ (בראשית מז ח), יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב; וּשְׁנֵיהֶם, בַּנְּעִימִים (איוב לו יא), וְלֹא נֵדָע; מִסְפַּר שָׁנָיו (איוב לו כו); כָל-שְׁנוֹתַי (ישעיהו לח טו), שְׁנוֹת, עוֹלָמִים (תהילים עז ו).
שקמה שקמים    
תאנה תאנים    
תולעת תולעים    




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2018