השפה העברית - שם עצם קיבוצי (וכולל)
השפה העברית

שם עצם קיבוצי (וכולל)

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2018
צורות יוצאות דופן
צורות יוצאות דופן
לדף הקודם | לדף הבא

שם עצם כולל הוא שם עצם ביחיד המתאר שם של חומר (יין, ברזל, נחושת, מלח וכד') או קבוצה של עצמים זהים (צאן, בקר וכו'). כאשר שם העצם הכולל מתייחס לקבוצה של עצמים זהים, הוא נקרא גם שם עצם קיבוצי.

במקור לא היתה צורת ריבוי לשמות עצם כוללים, וההתייחסות אליהם במשפט (בפעלים, תארים וכו') היתה כאל יחיד. עם התפתחות השפה, נוצר במקרים רבים צורך לרבות גם את שמות העצם הכוללים. לעיתים, שם העצם הכולל נשאר ללא שינוי, ורק ההתייחסות אליו השתנתה מיחיד לרבים. במקרים אחרים, נוצרה לשם העצם הכולל גם צורת ריבוי. בדרך כלל, צורת הריבוי מתארת סוגים שונים של חומרים (למשל מלחים - סוגי מלח).

שם העצם 
הכולל
התייחסות אל שם העצם כאל רבים צורת רבים
אדם וַיְהִי כִּי-הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה;
וּבָנוֹת, יֻלְּדוּ לָהֶם (בראשית ו א)
 
בקר אַרְבַּעַת הַבָּקָר (במדבר ז ז) וּדְמוּת בְּקָרִים תַּחַת לוֹ סָבִיב סָבִיב (דבה"יב ד ג)
בשר   חַיֵּי בְשָׂרִים, לֵב מַרְפֵּא (משלי יד ל)
גפן   וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים (חבקוק ג יז)
דם   אֵין לוֹ, דָּמִים (שמות כב א)
זרע   וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר (שמואל א ח טו)
חיטה   בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים (בראשית ל יד)
כסף בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף (הושע ג ב) וַיִּרְאוּ אֶת-צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם (בראשית מב לה)
כעס   עַל כָּל-הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה (מלכים ב כג כו)
לחם חֲמִשָּׁה-לֶחֶם--תְּנָה בְיָדִי (שמואל א כא ד) מטמא שני לחמים (ירושלמי, חגיגה ג ח)
וארבעה מיני לחמים (תוספתא, נדרים א ב)
מדון   וְאִישׁ מדונים (מִדְיָנִים), לְחַרְחַר-רִיב (משלי כו כא)
עם שָׁם קָבְרוּ אֶת-הָעָם הַמִּתְאַוִּים (במד' יא לד)
וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת (נחמיה ח י)
שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן (שמות טו יד)
עפר   וְרֹאשׁ, עַפְרוֹת תֵּבֵל (משלי ח כו)
עשב   וְנֶאֶסְפוּ, עִשְּׂבוֹת הָרִים (משלי כז)
פשתה   בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים (ויקרא יג נט)
צאן עֶגְלַת בָּקָר, וּשְׁתֵּי-צֹאן (ישעיהו ז כא)
וְדָרַשְׁתִּי אֶת-צֹאנִי וּבִקַּרְתִּים (יחזקאל לד)
 
צפרדע1   וְשָׁרַץ הַיְאֹר, צְפַרְדְּעִים (שמות ז כח)
רכב בַּחוּצוֹת יִתְהוֹלְלוּ הָרֶכֶב (נחום ב ה) לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי (שיה"ש א ט)
שמן   מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים (ישעיהו כה ו)
שעורה   וְחֹמֶר שְׂעֹרִים, וְלֵתֶךְ שְׂעֹרִים (הושע ג ב)
1 וַתַּעַל, הַצְּפַרְדֵּעַ, וַתְּכַס, אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות ח ב)





כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2018